הלכה ליום רביעי י"ז חשון תשפ"א 4 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון עבור

שירה בת רחל יהודית הי"ו

ולכל בני ובנות ישראל המעוכבים

הוקדש על ידי

משפחת דנינו

ברכת "שככה לו בעולמו"

שאלה: ברכת "שככה לו בעולמו", האם יש לברך ברכה זו ומתי, והאם יש לברכה בשם ומלכות?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נח:) אמרו, ראה בריות טובות מברך: שככה לו בעולמו. וכן פסקו הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ושאר הראשונים, ומרן השלחן ערוך אורח חיים (סימן רכה). ומבואר בדבריו שהדין כן אף כשרואה גוי נאה ביותר, שהרי אפילו על בהמה נאה ביותר מברך ברכה זו.

ובערוך השלחן כתב שמדובר כאשר רואה בריות נאות במיוחד "המצוינים ביופיין", וממילא באה התפעלות מראייה זו שאז יש לברך ברכת שככה לו בעולמו. ולפיכך אין מברכים ברכה זו על כל ראיית אדם נאה ביותר, אלא דוקא כאשר מדובר באדם שמראהו יפה מאד באופן מיוחד, וכן בהמה שהיא נאה באופן מיוחד.

והנה אף שביארנו כבר בעבר שאסור להסתכל בפני אדם רשע, ואם כן תבא השאלה איך שייך לברך ברכה זו כאשר מדובר בגוי שאינו שומר על שבע מצוות בני נח. מכל מקום לענין ראייה באקראי בלא התבוננות יתירה, אין בכך איסור כמו שביארנו כבר, ולכן כאשר רואה באקראי אדם נאה ביותר אפילו אם הוא רשע צריך לברך ברכת שככה לו בעולמו.

עוד ביארנו כבר, שעל פי המבואר במסכת ברכות (מ:), כל ברכה שאינה נאמרת בשם ומלכות (כלומר עם הזכרת שם ה' וגם "מלך העולם") אינה נחשבת לברכה. וממילא מבואר גם כן לענין ברכת שככה לו בעולמו, שיש לברכה עם שם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלהינו מלך העולם, וכדין כל הברכות.

ומכל מקום אין לברך ברכה זו בכל פעם שרואה בריאה נאה במיוחד, אלא דוקא בפעם הראשונה שרואה, וכגון אדם שכעת נזדמן לו לראות אדם נאה במיוחד והוא מצויין ביפיו, או סוס נאה במיוחד, רשאי הוא לברך ברכת שככה לו בעולמו, אבל אינו רשאי לברך ברכה זו שוב לעולם, ואפילו כאשר יראה בריאה אחרת נאה לא יברך ברכה זו. אלא אם כן יראה בריאה אחרת שהיא נאה יותר מזו שראה קודם לכן, שאז רשאי לברך ברכה זו בשנית.

כתב האליה רבה, שבגמרא מבואר שיש לברך גם כאשר רואה אשה נאה. ואף על פי שאסור להביט ביפי של אשה, מכל מקום נשים אחרות רשאיות לברך על ראייתה. וכן איש שנזדמן וראה באקראי אשה שהיא נאה ביותר, רשאי לברך עליה ברכה זו, שהרי אין בראייה זו שום איסור, שלא נאסרה אלא התבוננות בכוונה, אבל ראייה בעלמא לפי תומו אין בה איסור.

ולסיכום: ברכת "שככה לו בעולמו", יש לברכה בשם ומלכות, כלומר עם הזכרת שם ה' כבכל הברכות. ויש לברכה כאשר רואה בריאה נאה, איש או אשה או בהמה נאה באופן יוצא דופן. ואין לברך ברכה זו שוב לעולם, אלא אם יראה בריאה אחרת נאה יותר מזו שראה קודם לכן.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אפשר לברך את הברכה שככה לו בעולמו גם שרואים דרך תמונה או מסך?
תודה י"ח חשון תשפ"א / 5 בנובמבר 2020

לא. כל ברכות הראייה שייכות דוקא כשרואה את הדבר במציאות ממש. ואפילו אם רואה דרך זכוכית, כשהראייה היא אמיתית, יכול לברך. כמו לדוגמא תוך כלוב.

מה המקור לברך? הלא המ"ב ובחיי אדם פסקו שלא לברך (בזמננינו). כ"ב חשון תשע"ז / 23 בנובמבר 2016

מקור הדברים בחזון עובדיה ברכות עמוד תנז. שכן פסק מרן השלחן ערוך. ובחיי אדם (כלל סג) ובמשנה ברורה ובשער הציון לא כתבו אלא ליישב את המנהג שלא מברכים. אבל מפשט דברי השלחן ערוך והפוסקים משמע שיש לברך, על כל פנים בפעם הראשונה שרואה, כשהוא מתפעל ביותר. וכגון אם ראה סוס נאה ביותר, ולא בירך, ואחר כך ראה סוס אחר נאה ממנו, ומתפעל בראייתו, יברך שככה לו בעולמו. וזהו אף לדברי החיי אדם והמשנה ברורה.

כיצד ניתן הדבר למדוד? ואולי הברכה לבטלה? ל' אב תשע"ג / 6 באוגוסט 2013

על תקנות חז"ל, ומצוות התורה, לא ניתנו למלאכי השרת, אלא לבני האדם. ולכן, אם תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, רשאי לברכה כאשר לפי ראות עיניו, זו הבריה הנאה ביותר שראה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה