הלכה ליום רביעי כ"א חשון תשפ"ו 12 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לעדי בת דפנה

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפא אותה רפואה שלימה
ויחדש כנשר נעוריה
רפואת הנפש ורפואת הגוף במהרה
לשמחת כל קרוביה ואוהביה

הוקדש על ידי

בני המשפחה

ברכת המזון בקול – מנהג מרן

כתב בספר ראשית חכמה (שער הקדושה סוף פרק טו), שהמברך ברכת המזון, טוב שיקפיד על עצמו לברכה בקול רם, משום שהקול מעורר את הכוונה, ועל ידי כן יתרגל לברך בצורה ראוייה, בכבוד ובכוונה נכונה, ובבטוי האותיות כתקנן. ובפרט בשבת ובמועדים, שעל ידי הברכה בקול רם, יזכור להזכיר "רצה והחליצנו" או "יעלה ויבוא", שהם התוספות המיוחדות בברכת המזון לימים אלה. (וכן כתבו האחרונים. עיין בהלכה ברורה סימן קפה, שער הציון ס"ק טו).

וידוע שהפרנסה תלויה מאד בברכת המזון. ובשם הרב הגאון החסיד רבי ישראל אביחצירא (הבבא סאלי) זצ"ל, אומרים, שמי שמברך ברכת המזון במתינות ומתוך ברכון או סידור, יזכה לפרנסה טובה בלי ספק. וכמה סגולות טובות והשתדלויות עושים בני אדם בענין הפרנסה. בודאי טוב להם לתפוס את העיקר, היא ברכת המזון, לכוין בה ככל הניתן, ולברכה בכבוד והדר.

ומכל מקום גם מי שאינו מברך ברכת המזון בקול רם, עליו להשמיע לאזניו את מה שמוציא מפיו. שישמעו אזניו מה שפיו מדבר. והגאון החסיד בעל ספר חרדים (שחי בזמן מרן והאר"י הקדוש) כתב (במצוות התלויות בארץ סוף פרק ג), בזו הלשון: מצות התפלה וברכת המזון וברכות התורה שחיובן מן התורה, תלויות גם באוזן, שמצוה שישמיע לאזניו כל תיבה (מילה) שמוציא מפיו. והסכימו רוב הפוסקים שאם לא השמיע לאזניו לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דחה את דברי בעל ספר חרדים, וכתב שאף שחובה להשמיע לאזניו בשעת הברכה, מכל מקום אם לא השמיע לאזניו, יצא ידי חובתו. והביא ראיות לדבריו. ושכן פסקו רוב הפוסקים. (יביע אומר חלק רביעי סימן יח).

ומן הראוי לעורר את הקהל לברך ברכת המזון במתינות ובקול רם. וכפי שראינו בעינינו לחסידים ואנשי מעשה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף שהיה חס על זמנו היקר מכל יקר, מכל מקום אשרי עין ראתהו בשעת ברכת המזון, איך שקולו היה נשמע היטב, שהיה מברך במתינות גדולה, בקול רם, בחיתוך המילים כראוי, בלא חיפזון כלל, בישוב הדעת ובמנוחת הנפש, כאילו ברכת המזון היא המצוה היחידה באותה שעה. ואף בשעת אמירת "הרחמן", היה אומר הכל לאט לאט, בתחינה ובכוונה נכונה. ישמע חכם ויוסיף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה