הלכה ליום שני ט"ו אדר ב תשפ"ד 25 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

שמריה בן סעדיה סקעת ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ילדיו

שלושים יום קודם הפסח – חג הפורים

היות ואנו עומדים סמוך ונראה לחג הפסח, ודיני הפסח מרובים מאד, על כן אנו חוזרים ושונים את כל עיקרי דיני החג, לפי מה שפירסמנו בשנים קודמות, ובתוספת מרובה.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו:) אמרו, "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". ובפשיטות נראה, כי כוונת הדברים היא, ששלושים יום קודם חג הפסח, יש להפסיק מכל הלימודים, ולהתחיל בלימוד הלכות הפסח.

והקשה מרן הבית יוסף (סימן תכט) שהרי אמרו בגמרא במסכת מגילה (דף לב.) "משה תיקן להם לישראל, שיהיו שואלין ודורשין, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת (חג השבועות) בעצרת, הלכות חג (הסוכות) בחג". ואם כן משמע, שדווקא בפסח עצמו יש חיוב ללמוד הלכות פסח, ולא שלושים יום קודם לפסח?

וכתב לתרץ מרן הבית יוסף, שאין הכוונה באמת שמחוייבים לשאול ולדרוש בהלכות הפסח שלושים יום קודם הפסח, אלא הכוונה היא, לענין מה שאנו פוסקים, שאם באים שני תלמידים לשאול, ואחד שואל כענין (כלומר, בענין שעסוקים בו בבית המדרש), והשני שואל שלא כענין, עונים לשואל כענין. ובגמרא חידשו לנו, שכל השואל בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום, נחשב כמי שהוא שואל כענין. וכן פירש הר"ן (רבינו ניסים, מרבותינו הראשונים).

ובאמת שהגאון המשנה ברורה כתב בביאור הלכה, שאין הלכה כדברי הר"ן, ושיש חובה "לדרוש" ולא רק "לשאול" בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. אולם מרן רבינו הגדול זכר צדיק לברכה, בספר שו"ת יביע אומר (חלק ב' סכ"ב) האריך לקיים את פסק מרן השלחן ערוך, שאין חובה ממש להפסיק את סדרי הלימודים קודם הפסח כדי לעסוק בהלכות פסח, ורק לענין "שואל כענין" אנו פוסקים שמי ששואל קודם הפסח בהלכות פסח נזקקין להשיב לו. (מתפנים להשיב לו).

ויום פורים עצמו, שאנו עומדים בו (יום ט"ו באדר), הוא בכלל ה"שלושים יום" קודם הפסח, אבל אם באו שניים לשאול הלכה מאת הרב אחד שואל בהלכות פורים ואחד שואל בהלכות פסח, יש לענות תחילה למי ששואל בהלכות פורים, שהיא חובת היום וחביבה מצוה בשעתה.

ויש לציין, שאף שאין חיוב ללמד ברבים הלכות פסח שלשים יום, מכל מקום כל אחד ואחד מחויב ללמוד הלכות הפסח היטב, שלא יבא חלילה לידי מכשול בימים אלו שהלכותיהם רבות מאד.

ועל כן גם אנו בהלכה יומית נדבר כמה שניתן מהלכות הפסח, ולא נאריך בטעמי הדינים כפי שאנו נוהגים כל השנה, אלא בעיקרי ההלכות, כדי שבמשך הזמן נוכל להקיף את עיקרי הלכות בפסח עד כמה שניתן.

ומלבד מה שעלינו לבאר את ההלכות השייכות לחג הפסח, כגון הלכות מצה והלכות הכשרת הבית לפסח, כן עלינו לבאר קצת מדיני ברכת האילנות שנוהגים לברך בתחילת חודש ניסן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה