הלכה ליום שני ט"ו שבט תשפ"ו 2 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שירה שירן בת עדנה

להצלחתה וסיום כל ההליכים המשפטיים בקרוב.

הוקדש על ידי

משפחתה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן ברכת דייסת דגנים, וכן ברכת עוגות ועגיות היא "בורא מיני מזונות". אבל שאר מיני הירקות והקטניות, אף על פי שבישלם, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ולכן תבשילים של חומוס או שעועית או עדשים, וכל כיוצא בזה, ברכתם בורא פרי האדמה.

ומעתה היה ראוי לברך על האורז ברכת "בורא פרי האדמה", שהרי האורז אינו מין דגן. אולם בברייתא במסכת ברכות (לז.) מבואר, שדין האורז לענין זה הוא כדין מיני דגן, שאם הוא חי (שאוכלו בלא בישול) מברך עליו "בורא פרי האדמה", אבל אם הוא מבושל, מברכים עליו "בורא מיני מזונות". והטעם שהשוו רבותינו את דין האורז לדין שאר חמשת מיני דגן, כתב רבינו הרא"ש, שהוא מפני שהאורז משביע וסועד את הלב. ומכל מקום שונה דין האורז מדין שאר חמשת מיני דגן, שעל חמשת מיני דגן אם בירך בורא מיני מזונות, מברך לאחריהם ברכה אחרונה ברכת "על המחיה", ואילו האורז, מברך אחריו ברכת "בורא נפשות".

וטעם הדבר, הוא מפני שחמשת מיני דגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהרי ארץ ישראל נשתבחה בחיטה ובשעורה, וגם הכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים. ולכן חמשת מיני הדגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אבל האורז אינו משבעת המינים, ולכן ברכתו האחרונה היא ברכת בורא נפשות כדין שאר הירקות והקטניות.

ומעתה נבא לדון לענין פריכיות אורז, שמאחר שהאורז ניכר בהן ונראה שהוא תפוח ואינו מבושל כלל, לכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כי הברכה הראויה על פריכיות אלו, היא ברכת בורא פרי האדמה. שהאוכל פריכיות אורז דינו שווה לדין מי שאוכל אורז שאינו מבושל, שמבואר בברייתא שמברך בורא פרי האדמה.

אולם לענין "פצפוצי אורז", כתב הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, שמכיון שלפני שאופים ומתפיחים את פצפוצי האורז, מבשלים אותם במים, ומאז ברכתם היא "בורא מיני מזונות", לכן גם אם לאחר מכן אפו את הגרעינים והחזירו אותם למצב שהם נראים כאילו אינם מבושלים, מכל מקום לא חזרה ברכתם להיות בורא פרי האדמה. ולכן ברכת פצפוצי אורז היא "בורא מיני מזונות". וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל. (ושמענו שיש יצרנים, בפרט בחוץ לארץ, שמייצרים פצפוצי אורז שאינם מבושלים כלל, ועל אלו יש לברך "האדמה").

ולסיכום: על האורז מברך בתחילה ברכת בורא מיני מזונות, ואם אכל שיעור כזית (כעשרים ושבע גרם) ונתחייב בברכה אחרונה, מברך "בורא נפשות". וכן דין מי שאכל פצפוצי אורז, שמכיון שמבשלים אותם לפני האפיה, מברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל האוכל פריכיות אורז, מכיון שאינן מבושלות כלל, מברך עליהן בורא פרי האדמה, וכדין מי שאוכל שאר מיני קטניות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה האורז בפירכיות דבוק אחד לשני ומה גרע מאורז מבושל שנדבר אחד לשני שברכתו מזונות? י"ז שבט תשפ"ו / 4 בפברואר 2026

זו באמת דעת הגרי"ש אלישיב. אבל הרבה פוסקים חלקו על דבריו, כי ההדבקה בפריכיות אינה מחמת בישול ממושך, אלא סתם, מפני שהניפוח של האורז היה כאשר כמה גרגרים צמודים זה לזה. תבורכו,

האם מברכים על טלית של בבית כנסת שלובשים לכבוד הציבור (למשל עליה לתורה שץ או ברכת כהנים)
תודה ט' שבט תשפ"ג / 31 בינואר 2023

אם הטלית אינה שלו, לא יברך עליה, כי היא טלית שאולה, ואם היא של בית הכנסת, מברך עליה אפילו אם לובשה באופן זמני כמו שכתבת. 

שלום וברכה. האם מותר להרים ילד שמחזיק מוקצה? ואם אני כבר מחזיקה אותו/ הוא יושב על ברכיי ולוקח מוקצה? מה עליי לעשות? האם זה תלוי בגיל הילד? ט' שבט תשפ"ג / 31 בינואר 2023

אין להרים ילד שמחזיק מוקצה, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן שט, אבל אם התינוק בוכה מאד ומצטער שלא מרימים אותו, יש להקל, ובתנאי שלא מדובר במוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר דבר יקר, או בכסף, שאז אין להקל משום שחששו שמא יפול החפץ והוריו ירימו אותו. תבורכו,

מה ברכה אחרונה על פרכיות אורז של פיטנס? רכיבים: קמח תירס מלא 39%, קמח אורז 21%, קינואה 19% קמח שיבולת שועל מלא 16%
(סך הדגנים 76%) תודה רבה כ"ט סיון תשפ"ב / 28 ביוני 2022

בורא מיני מזונות. 

מה מברכים על פריכיות כוסמין ח' טבת תשפ"א / 23 בדצמבר 2020

בורא מיני מזונות. הכוסמין הוא מין דגן. 

שלום
רציתי לדעת מה מברכים על פריכיות תפוח אדמה מ 3 דגנים?
הפריכיות בטעם פוטטו (תפוח אדמה)
תודה כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

אם יש בהם אחד מחמשת מיני דגן, ברכתן מזונות. 

מדבריכם בהלכות האחרונות יוצא שלספרדים כדורי פלאפל או ממרח חומוס ברכתם האדמה אפילו שנשתנה צורתם? ט' אדר ב תשע"ט / 16 במרץ 2019

כן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז סימן כט, שעל הפלאפל יש לברך האדמה. אולם אחר כך הוסיף במילואים, שמאחר ויש בו הרבה מיני תבלין ופירורי לחם ונשתנה טעם האפונים וגם אינם ניכרים בכלל בעיסה, לכן יש לברך עליו שהכל.

מדוע על אורז מבושל מברכים מיני מזונות, מדוע לא אדמה?
אם מוציאים גרגר אורז מתוך הצלחת ניכר שזה אורז, על גרגר  חיטה או חומוס מבושל ניתן לברך אדמה? ו' כסלו תשע"ג / 20 בנובמבר 2012

האורז שונה משאר הקטניות, שמאחר ויש לו חשיבות, מברכים עליו ברכת מזונות כשהוא מבושל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה