הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ו 10 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אורה ואליעזר דרמינר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יאיר דרמינר

להסתכל בפני אדם רשע

בגמרא במסכת בבא קמא (פרק החובל), וכן במסכת מגילה (דף כח:), מבואר שאסור להסתכל בפני אדם רשע. ועלינו להבין, מהו בדיוק האיסור, והאם הוא איסור ממש?

המסתכל בקשת
והנה, בדומה לזה אמרו בגמרא במסכת חגיגה (טז.): "המסתכל בקשת עיניו כהות", שאסור להסתכל בקשת. וביארנו כבר בהלכות ברכות הראיה, שבשעה שרואים את הקשת, יש לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו".

וכתב הרב רבי דוד אבודרהם, "נשאל הרא"ש, איך מסתכלים בקשת בשעה שמברכים? והרי אמרו בחגיגה (טז.) המסתכל בקשת עיניו כהות? והשיב הרא"ש, שאין המסתכל כרואה, כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מן הרואה". עד כאן.

ומבואר, שכל מה שאסרו רבותינו "להסתכל", כוונתם בזה שאסור להתבונן בהסתכלות, אבל ראייה כרגע להעיף את העינים לראות איזה דבר, אין בזה איסור.

וכן כתב בספר חסידים מהדורא בתרא, שחיברו בן אחותו של הרא"ש: "שאלתי את דודי רבינו אשר (הרא"ש), איך נכשלים העולם באיסור הסתכלות בקשת בשעה שמברכים, ענה דודי ואמר לי, שלשון "המסתכל", אינו אלא כשמביט בכוונה ורואה זמן ארוך, אבל לישא עיניו ולראותה כרגע מותר".

וכיוצא בזה כתב בספר יוסף אומץ (יוזפא), שאף שאסור להסתכל בלבנה (בירח), מכל מקום בראייה כללית אין איסור כלל, ודוקא שמביט בה בעומק אסור. ויש לזה ראיות רבות מן הש"ס.

האם "אסור" ממש?
ומן האמור מבואר גם כן לגבי הסתכלות בפני אדם רשע, שלכאורה אין איסור בזה אלא כשמביט בפניו ממש כדי להתבונן בו, אבל ראייה רופפת לרגע, וכגון שהוא מדבר עמו ומידי פעם רואה את פניו, אין בזה איסור. וכן כתב בספר תורה תמימה (פרשת תולדות).

והוסיף עוד בספר תורה תמימה, שמה שאמרו ש"אסור" להביט בפני רשע, אין זה ממש איסור מן הדין, שהרי הטור והשלחן ערוך וכל הפוסקים לא הזכירו כלל דין זה, אלא שהכוונה היא שראוי מאד להמנע מכך, אבל איסור ממש, אין. והביא הוכחה לדבריו, שהרי בגמרא במסכת מגילה (שם) אמרו, ששאלו תלמידיו את רבי יהושע בן קרחה, במה הארכת ימים? והשיב שאחת מן הזכויות שלו היו, שלא הביט מעולם בפני אדם רשע. ואם נאמר שדבר זה הוא איסור ממש מן הדין, איך יתכן שרבי יהושע העיד על עצמו כדבר יחודי שלא הביט מעולם בפני רשע. אלא ודאי אין זה איסור מן הדין.

ובאמת שכן כתב רבינו המאירי, (מגילה כח.) בפירוש, לגבי הסתכלות בפני רשעים, שכל האזהרות הללו הן "מידות החכמים ותלמידיהם, וראוי לאדם ללמוד מהם כמה שאפשר לו", אבל לא איסורים ממש מצד הדין. וכן פסק בשו"ת להורות נתן (ח"י סימן כד), ועוד.

וכן נהגו גדולי ישראל שהיו צריכים להפגש עם מלכים ושרים עריצים משנאי ה' במקומות גלותם, לא היו מסירים פניהם בהפגנתיות כדי לא להביט ברשע, אלא היו מעלימים עיניהם ומסתכלים קצת בפני השר שלפניהם. וכן זכור לנו שלפעמים היו מגיעים אנשים שאינם יראי שמים לפני מרן רבינו זצ"ל, וכן כשבא אצלו אחד משונאי ישראל (והיה בדבר צורך לענין פדיון שבויים), והוא זצ"ל לא הסית את פניו בהפגנתיות, ובפרט בזמנינו שדבר כזה יגרום רק לריחוק ואין בו שום תועלת, אלא היה מרפרף כדרך שאדם רגיל לדבר בהסתכלות מועטה, וככל מה שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א
האם מותר לעשות קידוש לבנה ביום (זה שבח לבורא שיש לבנה)?
אם צריך הנאה אז אפשר שאחרי שקיעה מותר? או באמת צריך לילה? למה? מפני שהלבנה המאור של הלילה ? (זה שבח לבורא מאי נ"מ איזה זמן?
(אם אפשר מראי מקומות) ט' שבט תשפ"ג / 31 בינואר 2023

אין לעשות ברכת הלבנה לפני צאת הכוכבים, כי צריך שתהיה הלבנה מאירה היטב שנהנים מאורה. ראה בסימן תכו ובמשנה ברורה סעיף קטן ב והלאה. תבורכו,  

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה שהטרידה אותי בזמן האחרון בנוגע להסתכלות בפני אדם רשע, שהרי אסרו להסתכל בפני אדם רשע וכתוב במגילה שרבי יהושע בן קרחה האריך ימים כי מעולם לא נסתכל בדמות אדם רשע אך השאלה שלי היא האם יש כאן איזשהו דין שקשור לשפיטה לכף זכות? שהרי אם אני משתדל לא להסתכל בפני אדם פלוני הרי אני כביכול אומר שהוא רשע שאסור להסתכל בפניו, ואולי פלוני עושה מצוות ואיני יודע, וכך במקום לדונו לכף זכות דנתי אותו לכף חובה? אני אשמח אם הרב יבהיר לי קצת את הדינים, בתודה מראש. י' אדר תשפ"א / 22 בפברואר 2021

לדון לכף זכות, שייך דוקא כשהדבר שקול. יש צד לכאן או לכאן. אבל אדם שאתה יודע שהוא רשע, אין חובה לדונו לכף זכות.   

מדוע לא הזכרתם את הגמרא במגילה כח עמוד א, שאסור להסתכל בפני אדם רשע? י"ד אב תשע"ב / 2 באוגוסט 2012

באמת שהיה עלינו לבאר את שורש הדין מן הגמרא כפי שכתבת.
חזק ואמץ.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה