הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשפ"ב 24 במאי 2022

השמעת קול ושריקה בשבת

בגמרא במסכת עירובין (דף קד.) מבואר, שגזרו רבותינו זכרונם לברכה, שאסור להשמיע קול בשבת וביום טוב. כגון, לנגן בכלי נגינה, בשבת וביום טוב. והטעם שאסרו רבותינו להשמיע קול נגינה בשבת, הוא משום שחששו שמא תוך כדי הניגון, יבא המנגן לתקן את כלי השיר.

וטעם הגזירה שייך אף בזמנינו, שהרי רגילים המנגנים לכוין מפעם לפעם את כלי הנגינה שבידיהם, ולמשל, מי שהוא מנגן על גיטרה, רגיל מידי פעם לכוין מחדש את המיתרים, ודבר זה אסור בשבת בהחלט. ואילו היו מנגנים בשבת וביום טוב, בלי ספק היו נכשלים הרבה בתיקון כלי השיר שבידיהם, שלעתים הוא איסור תורה ממש. (ואף אילו לא היה שייך טעם הגזירה בזמנינו, מכל מקום בכל גזירות חז"ל, אפילו אם בטל הטעם, לא בטלה התקנה).

ומכל מקום לא אסרו רבותינו, אלא השמעת קול של "שיר" שאינו שירה בפה, כגון הקשה על גבי תוף, או תקיעה בשופר (שלא לצורך מצוה ביום טוב) וכדומה, וכפי שנבאר, אבל השמעת קול שיר בפה, לא נאסרה בשבת וביום טוב.

ואדרבה, מצוה לשורר לכבוד שבת ויום טוב בשירות ותשבחות, כל אחד כפי כחו וכשרונו, להנעים זמירות לפני השם יתברך, הבוחר בשירי זמרה.

ולענין שריקה בשבת. הנה לגבי שריקה במשרוקית או מפוחית וכדומה, הדבר פשוט לאסור, שהרי זה קול שיר ממש שאסרוהו רבותינו בהחלט. ומכל מקום לגבי שריקה בפה, כתב הרמ"א (תחילת סימן שלח), שאלו הקוראים לחבריהם בשריקה ובצפצוף, כקול הציפור, מותר לעשות כן בשבת. וכתב המגן אברהם, שאפילו כששורק במנגינה מסודרת, אין איסור בדבר, כיון שהרי זה כשאר שירה בפה שמותרת בשבת.

וכן פסקו עוד רבים מהאחרונים. ואף על פי שהגאון מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (שיו"ב סי' שלח) כתב בשם מהר"ר פנחס עניו, שיש לאסור שריקה בזמרה בשבת. מכל מקום החיד"א בעצמו כתב בספרו מחזיק ברכה (שם), שעל פי דברי הרמ"א נהגו להקל בארצות אשכנז ופולין לצפצף ולהשמיע קולות בפיהם בשבת עד שנשמעים ככלי שיר ממש.

וכן עיקר להלכה ולמעשה, שמותר לשרוק בשבת בפה, ואפילו במנגינה מסודרת, כפי שהמליץ על זה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (מתוך ההושענות שאומרים בסוכות), "קול יצפצף ושיר ירצף".

שאלות ותשובות על ההלכה

שמעתי מקרה מצער על חבר של אחי שנהרג ל"ע בתאונה קשה,
הם היו חברים לפני כעשר שנים,
כרגע לא היה כ"כ קשר,
ויש לנו רק את שמו ושם האבא שלו.

האם מועיל ללמוד ככה לעילוי נשמתו, ולעשות דברים לעילוי נשמתו,
כשאין את שם האם?
ויש רק את שם האב,
זה בסדר ככה,
זה נורא,
זה אסור וכו'?
  כ"ג אייר תשפ"ב / 24 במאי 2022

יש בזה תועלת רבה גם כשמזכירים רק שם האב. תבורכו מפי עליון, 

האם מותר לשרוק בשבת עם היד? כ"ג אייר תשפ"ב / 24 במאי 2022

בעזרת היד, אסור. 

לשונכם, 'כפי שהמליץ הרב עובדיה'- האם מותר לשרוק יחד בשולחן שבת כמקהלה? ח' כסלו תשע"ח / 26 בנובמבר 2017

מותר

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה