הלכה ליום חמישי ב' סיון תשפ"א 13 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן רוחמה ז"ל

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וכל קריאת ההלכה תהא לזכותו ולעילוי נשמתו

הוקדש על ידי

נכדיו

ברכות הנהנין וקריאת שמע בליל שבועות

-----------------------

עת צרה היא ליעקב, כאשר אויבינו קמים עלינו מבית ומחוץ לכלותינו, חובה עלינו להעתיר בתפילה לה' יתברך, בפרט לשלומם של חיילי צבא הגנה לישראל, שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום, וכל אויביהם יפלו תחתיהם. ויהי רצון שישלח ה' רפואה שלימה לחיילים הפצועים, ולכל הנפגעים, ונזכה לראות בתשועת ישראל, אמן.
אנו מזכירים כאן את דברי מרן זצ"ל, בימי מבצע עופרת יצוקה, כי חובה על כל איש ואשה, לשים לב לסובבים אותם, שאם יש שכנים מוגבלים או זקנים, יש להתעניין בשלומם, ולסייע להם ככל הנדרש, כדי שיוכלו למצוא מחסה לנפשם, ולא להניחם חלילה לבדם. ושומע לנו ישכון בטח. 

-----------------------

בהלכה הקודמת הזכרנו את מנהג תיקון ליל שבועות, שנוהגים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה.

קריאת תיקון "קריאי מועד"
ראשית נבאר לגבי מה שכתבנו, שנכון לקרוא בליל שבועות את התיקון הנדפס בספר קריאי מועד.

הנה אף על פי שכן הוא מנהג הספרדים, וכמו שכתבו רבותינו המקובלים, מכל מקום אותם הנוהגים ללמוד בלילה ספר המצות להרמב"ם, ולשמוע שיעורי תורה, יש להם על מה שיסמכו, בפרט אם נראה לרבנים הנמצאים באותו מקום שהתועלת היוצאת מלימוד זה מרובה יותר, כגון אותם סדרי לימוד הנערכים במקומות שיושביהם רחוקים מן הדת, ויש לעוררם ולקרבם בדברי תורה נעימים, להטות למוסר אזניהם. ובקריאת התיקון נראה שלא תצא תועלת כל כך.

וכתב מרן רבינו זצ"ל (בספרו על הלכות יום טוב עמוד שיא), שרבים מגאוני אשכנז, ובהם הגאון ראי"ה קוק, נהגו ללמוד בליל שבועות בספר המצות להרמב"ם. וכן בבית הכנסת של מרן זצ"ל, נוהג ללמד ברבים ממדרשי חז"ל וביאורי הלכות (מלבד קריאת התיקון). ומכל מקום במקום שהציבור קוראים את התיקון מספר קריאי מועד, לא נכון לשנות מכלל הציבור, ויש לקרוא התיקון כמו שכתבו המקובלים.

ברכה על מאכל ומשקה בליל שבועות
העוסקים בתורה בלילה, ומגישים בפניהם מדי פעם בפעם תה או קפה וכדומה, עליהם לברך בפעם הראשונה שישתו, ואחר כך אינם חוזרים לברך שוב בכל פעם. ואפילו אם יש שהות של יותר משעה ורבע בין שתיה לשתיה, אין לברך שנית, כי נפטרו מן הברכה בפעם הראשונה שבירכו.

וטוב לכוין בפירוש בתחילה, שדעתו לפטור בברכתו את כל מה שיוגש לפניו בלילה.

אמנם הדבר ברור, שאם יצא מבית הכנסת החוצה, ובחזרתו הוגשו לפניו שוב משקאות, עליו לחזור ולברך שנית, כי היציאה מבית הכנסת נחשבת "היסח הדעת", ושוב אינו נפטר בברכתו הראשונה. (חזו"ע עמוד שיא).

קריאת שמע
יש לקרוא קריאת שמע בליל שבועות, לפני זמן חצות הלילה. כפי שנהגו בבתי הכנסת. (שם).

ברכות השחר וברכות התורה
אין לברך ברכות השחר אלא אחרי "עלות השחר" (וזמן עלות השחר מודפס בלוחות השנה). ואף מי שלא ישן כל הלילה, רשאי לברך ברכות התורה בעלות השחר. ומלבד ברכות התורה, יש לברך את כל ברכות השחר, כולל ברכת "אלקי נשמה", מלבד ברכת "על נטילת ידיים", שמי שלא ישן בלילה, נוטל ידיו בלא ברכה. (וברכת "אשר יצר" יש לברך, רק למי שהוצרך לברכה זו, כפי הדין בכל ימות השנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן זצ"ל לא היה עמנו בצוק איתן... ד' סיון תשפ"א / 15 במאי 2021

נכון, טעיתי, הכוונה לעופרת יצוקה,

מדוע מי שיצא מבית הכנסת יצטרך לשוב ולברך? הרי הותיר שם מקצת החברים שאוכלים ולומדים איתו שם? ד' סיון תשע"ט / 7 ביוני 2019

מאחר ומדובר בדברים שאין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקומם, כלומר, שתיה או פירות (שאינם משבעת המינים), לכן לא אומרים בזה שאם הניח מקצת חברים אינו חוזר לברך. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובהם בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן יא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה