הלכה ליום רביעי ה' חשון תשע"ד 9 באוקטובר 2013

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה, של רב רבנן, גאון הדור וקדושו, עטרת ראשינו

מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

ברכת השנים

דברים קצרים

עוד לחלוחית הדמעות על לחיינו, עם האסון הנורא בהסתלקותו של מרן זצ"ל הרינו כפרת משכבו. ובכל זאת, בודאי שלא היה זה רצונו של מרן זצ"ל, שנבטל תורה מישראל עוד ועוד. לכן מהיום נמשיך בהלכה היומית כסדרה, וכעת בתוספת כמה מילים.

ביום כ"ד באלול שנת התשי"ד, נערך הספד, במלאת שנה לפטירתו של הראשון לציון הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. וכאשר עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה והרינו כפרת משכבו לדבר, נשא דברים, שכוחם יפה שבעתיים כלפי המצב בו אנו שרויים כעת, וכה דבריו:

כשאנו חשים עתה את הירידה הגדולה שירדה עדתינו לעתות כאל, בחוסר מנהיגות מתאימה שתוכל למלא את מקומו של רבינו, לא נוכל לנקות את עצמינו מאשמה. במדרש (קהלת רבה פ"ז) אמרו: "אדם אחד מאלף מצאתי" – בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, מאה נכנסים למשנה, עשרה מהם יוצאים לתלמוד, אחד מהם יוצא להוראה. כלומר, מתוך אלף אנשים שנכנסים ללימוד התורה, רק אחד יזכה לכתרה של תורה, ולהוות מנהיגות לפני העם. וזהו שנאמר "אחד מאלף מצאתי".

לצערינו הרב, המשיך מרן זצ"ל לומר, אין לנו אלא ישיבה אחת לספרדים, היא ישיבת פורת יוסף, שאלמלא היא, נשתכחה תורה מישראל. אולם מתוך מאה הנכנסים אליה, יש לקוות שיצא מורה הוראה אחד. ואנו זקוקים לכמה רבני גדולים.

לכן, אמר מרן זצ"ל, הנני פונה בקריאה קדושה מעל במה זו, שכל אחד ואחד מאיתנו, לא בלבד שיכניס את בניו לישיבות, אלא גם יפנה בהשפעה מוסרית לכל משפחתו וקרוביו וידידיו להרבות חיילים ולקבץ פעלים לתורה. בכדי שנוכל למלאת את החלל הריק, ולהחזיר עטרה ליושנה. להגדיל תורה ולהאדירה.

כן אנו פונים כאן למנויי הלכה יומית, שזכיתם ברוך ה', ללמוד בכל יום ויום דברי תורה מחכימים, מתורתו של מרן זכר צדיק לברכה, אין לנו לשקוע רק באבל הגדול השורה עלינו. הנה רק ביום אתמול קבלנו כמה כמה פניות לאתר הלכה יומית, מאנשים הרחוקים מן התורה, שמבקשים ורוצים לשמוע תורה, וחפצים להבין מיהו מרן זצ"ל, ומדוע כל כך הרבה אנשים חרדו לכבודו בלוותם אותו למנוחת עולמים, במסע לויה אדיר אשר כמוהו לא היה וכמוהו לא יוסיף.

לכן חובה קדושה על כל אחד ואחת, להמשיך ולהתנער מעפרוריות חבלי העולם, להתקומם כנגד העצלות, החלש יאמר גיבור אני! להרבות פעלים לתורה, כל אחד לפי עניינו. ללכת בדרכו של רבינו, להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר נשמה לישראל.

ואנו מבקשים בבקשה מיוחדת, להשתדל להשפיע על קרובים ומקורבים, לעסוק בתורה דבר יום ביומו. ולמי שניתן, לרושמו כמנוי להלכה יומית, כדי שנזכה להשפיע מתורתו של רבינו זצ"ל לאנשים רבים, וכפי שראינו כמה פעמים, כמה שמחה ונחת היתה לו למרן מן הפעולה של "הלכה יומית". והרי עוד יוסף חי, ותורתו מגן לנו, כי השאיר לנו מרן זצ"ל אור גדול, בספריו הקדושים, ובהנהגותיו המפוארות, שמהם נלמד כדת מה לעשות, עד ביאת משיח צדקינו. יהי רצון שיעמוד מרן זצ"ל כמליץ יושר בעדינו, ובעד כל עמו ישראל, ויאמר הקדוש ברוך די לצרותינו, ויחיש לגאלינו גאולת עולם. אמן כן יהי רצון. 

-----------------------------------------



  ברכת השנים


 
בליל יום שישי הקרוב, נחל לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.

תקנת חכמים לשאול גשמים 
תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ד) ליל שבעה במרחשון יחול בליל שישי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו. 
 
ולעולם יש להתחיל בארץ ישראל לשאול גשמים מליל שבעה במרחשון, אף על פי שהשנה, יחול שבעה במרחשוון מוקדם מאד, שכן תיקנו חכמים. (מבחינת חילופי העונות, השנה אנו מקדימים מאד את התאריכים. לכן יום הכפורים שעבר, יצא בשעה מאוחרת יותר משאר שנים. ולכן אנו מעברים את השנה, וכן בעוד שנתיים נעבר שוב את השנה).

בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים". 
  
וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו".
  
הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה  
ואף על פי שהיה מן הראוי  לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון. 
  
ברכת השנים בחוץ לארץ  
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית. 
  
ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם  הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו". 
  
ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים. 
  
שיש לשים לב בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח 
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה. 
  
ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הזכרתם בהלכה את ספר "חמדת ימים", האם לפי מרן הרב עובדיה - הספר נחשב אמין? י"ב חשון תשע"ב / 9 בנובמבר 2011

מרן הרב שליט"א כתב בענין זה בהקדמת ספר חזון עובדיה ד' תעניות. הספר נחשב אמין. אם כי יש אומרים שבחלק ממנו נוספו קטעים שאינם מן המחבר. אבל עיקרו בודאי קדוש וטהור. ומרן שליט"א מביאו בספריו.

היות שאין היום עולים לרגל-האם לא מן הראוי לבקש גשמים בד בבד עם "משיב הרוח ומוריד הגשם"? דהיינו מחג שמיני עצרת?
דורנו לא חסר חכמים שיתאימו התפילות לכאן ועכשיו? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

מזמן חתימת התלמוד הבבלי, אין כח ביד שום חכם מחכמי ישראל לתקן תקנות במטבע הברכות וכדומה, ובכלל זה שאין כח בידו של חכם בזמנינו, ואפילו בידם של כל חכמי ישראל יחד, לתקן תקנה הנוגעת לסדרי התפלה.

כתבתם: בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם...  מדוע הבקשה לגשמים בחוץ לארץ מתחילה על פי תאריך לועזי דווקא ולא על פי תאריך עיברי?
עניין זה נראה בעיניי כתמוה מאוד.. ז' חשון תש"ע / 25 באוקטובר 2009

הסיבה לכך, היא מפני שהתאריך הלועזי הוא תמיד על פי מהלך השמש, שהוא המהלך המשמעותי לגבי תחילת תקופת הגשמים. מה שאין כן התאריך שלנו, שהוא אינו הנכון לגבי תקופת הגשמים. ויש בזה הסבר מפורט בספר הלכה ברורה של הרב דוד יוסף.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה