הלכה ליום חמישי כ"ח אלול תש"פ 17 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שאלתיאל בן ג'ויה ז"ל

אוהבים אותו ומתגעגעים אליו - ת.נ.צ.ב.ה.
ולהצלחת המשפחה וכל עם ישראל לשנה טובה ומוצלחת.

הוקדש על ידי

משפחת בנבניסטי

פרטים בעניני התפלות של הימים הנוראים

הבהרה: השנה שיום טוב ראשון של ראש השנה חל בשבת, אסור בהחלט להדליק נרות ליום טוב שני עד לצאת השבת. וכפי שביארנו אתמול.
---------------------

כל אדם, איש או אשה, שלמדו אפילו מעט ממעלת הימים הנוראים, נוהגים להתפלל את כל תפלות הימים הנוראים מתוך דקדוק וכוונה בכל כוחם. ובמחזורים הנפוצים ישנם נוסחאות שונות בכל דבר, ולחלק מהנוסחאות יש על מה להסתמך, ולחלקן כלל אין על מה להסתמך. לכן סידרנו כאן כמה נוסחאות מעניני התפלה אשר רבים שואלים עליהם בכל שנה, לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפי הנדפס בספריו.

במה שאומרים "ויעשו כולם אגודה אחת", יש לנקד את המילה "אחת" האלף בסיגול והחית בקמץ. כך: אֶחָת.  שכן נאמר בספר שמואל (ש"ב, ב, כה), "ויתקבצו בני בנימין ויהיו לאגודה אֶחָת".

במה שאומרים "שידענו  ה' אלהינו שהשלטן לפניך", כיצד יש לנקד את המילה "שלטן"? הנה ברוב המחזורים ניקדו "שלטן", עם קמץ חטוף תחת האות ש', כמו משקל המילה "קרבן", כך "שלטן". אולם מנהג מרן רבינו זצ"ל היה כמנהג ירושלים, לומר "שִילטון", כמו שנאמר "אין שילטון מיום המות". וכן דעת רוב האחרונים. (ואין לומר "כמו שידענו ה' אלהינו", אלא: "שידענו ה' אלהינו").

אם טעה בתפלת ראש השנה שחל בימות החול (כמו השנה, ביום טוב שני של ראש השנה), וסיים את בברכתו "זכרון תרועה" במקום "יום תרועה", אינו צריך לחזור ולהתפלל שנית.

יש לומר "תן חלקנו בתורתך", ולא "שים חלקנו בתורתך". שכן הוא הנוסח הנכון בדברי רבותינו הראשונים.

יש להשתדל לכוין בתפלה בכל ימות השנה, ובפרט בימים הנוראים, לא להתפלל במרוצה חס ושלום, אלא בנחת, מתוך כוונה שלימה, ובלשון תחנונים. ואף על פי שצריך להשמיע את כל התפלה (תפלת העמידה) לאזניו, מכל מקום טוב להזהר גם בימים הנוראים שאחרים לא ישמעו את תפלתו, כי הדבר עלול להפריע להם את כוונתם. ואף שמרן השלחן ערוך כתב שבימים הנוראים אין להזהר בזה, משום שלכולם יש מחזורים בידיהם ואינם טועים בתפלתם, מכל מקום עדיף להזהר בזה, בפרט לפי דברי המקובלים שאסור שאדם אחד ישמע את קולו של המתפלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם השטחים של דוד המלך ועוזיה המלך כבשו וסיפחו אותה לארץ ישראל.. יש להם דין של ארץ ישראל? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש בזה מחלוקת בגמרא במסכת גיטין (דף ח.). ורש"י קידושין לח: כתב שכיבוש יחיד (כמו כיבוש דוד) לא נחשב כיבוש. ובישועות מלכו סימן סז כתב שחלק מכיבושי דוד נחשבים כיבוש, והדבר תלוי אם אחזו בהם ישראל אחר כך. ויש בזה הרבה מאד משא ומתן בדברי הפוסקים. שנה טובה ומבורכת,

הייתי נהוגה כל שמנה לעלות לבית עלמין להדליק נרות נשמה בערב כיפור,בגלל הסגר אני רוצה לכלום ערב ראש השנה אם זה מותר או אסור??? תודה ושנה טובה. כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

מאחר ומדובר בבעיה זמנית, אין צורך בהתרת נדרים ואין כאן בעיה הלכתית בכלל. תבורכי מפי עליון,

שלום!
האם מותר לתבוע חילוני בבית משפט? ואם לא מתי מותר לי? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש ללכת לבית דין (כמו בית דין מגיני ארץ בהר נוף בתוך בית המדרש יחוה דעת), ולהזמין אותו לדין תורה. לפעמים אנשים מסכימים להגיע לבית דין. ואם לא יסכים, בית דין יוציא לך היתר לתבוע אותו בבית משפט. שנה טובה ומבורכת,

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה