הלכה ליום שלישי ט"ו סיון תשפ"ב 14 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

בת שבע בת צפורה

שה' יתברך ישלח לה ברכה והצלחה
ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח

הוקדש על ידי

ההורים

קציצת אילנות מאכל

שאלה: האם יש איסור לעקור עץ פרי, והאם יש איסור או סכנה בעקירת עץ סרק?

תשובה: נאמר בתורה (דברים כ) לגבי עיר שישראל צרים עליה לצורך מלחמה, "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". כלומר, אסרה התורה לעקור אילן, ודיברה התורה באילן מאכל, כמו שנאמר "כי ממנו תאכל". וכן דרשו רבותינו (בפרק החובל) בגמרא, שאין איסור בהשחתת אילן אלא באילן מאכל.

איסור השחתת אילן בכל דרך
ובספרי, דרשו רבותינו, "לא תשחית את עצה", אין לי אלא ברזל (כלומר, איני למד מן הפסוק, אלא שאסור לכרות את האילן בכלי ברזל), מנין שאפילו למשוך ממנו את אמת המים אסור? (כלומר, מנין אנו למדים שאסור להטות את המעיין הזורם בסמוך לאילן, בכדי לייבש אותו, שאין זו פעולה ישירה כל כך כמו כריתת האילן), תלמוד לומר "לא תשחית את עצה" בכל דבר. כלומר, אין להביא לכריתת אילן, לא על ידי כריתה בגרזן ממש, ולא על ידי יבוש באמצעות הפסקת ההשקייה הקבועה.

וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהל' מלכים), וזו לשונו: אין קוצצין אילני מאכל ואין מונעים מהם אמת המים כדי שיבשו. שנאמר, לא תשחית את עצה. ולא במצור לבד (כלומר, לא רק בשעת מלחמה אין לעקור אילנות), אלא בכל מקום, כל הקוצץ אלין מאכל דרך השחתה, לוקה. עד כאן לשונו.

ומבואר מדברי רבותינו הפוסקים, שהאיסור בעקירת אילן מאכל הוא מן התורה ממש, שכן כתב הרמב"ם, שהקוצץ אילן דרך השחתה "לוקה". כלומר, דינו הוא שילקה ארבעים מלקות, הואיל ועבר על לאו מן התורה.

איסור בל תשחית בדברים אחרים
וכתב עוד הרמב"ם, שלא רק המאבד אילנות עובר על איסור השחתה, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר על "לא תשחית".

אולם חמור הוא דין עקירת אילן מאכל יותר מאיבוד כלים או בנין וכדומה, שאם יש צורך בדבר, מותר לשבור כלי, או לסתום מעיין, או להרוס בנין, או לעקור אילן סרק, אבל אילן מאכל, אסור לקוצצו אלא בתנאים מיוחדים, כפי שיתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם עץ ששתלת אותו בתקווה שייתן פרי מאכל, אבל הפירות שהוא הוציא היו מתולעים ולא ניתנים למאכל, האם גם אותו לא ניתן להוריד? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

אילן כזה נחשב לאילן פרי. ויש מקרים שמותר להסירו, כמו שכתבנו. ואפשר לטפל באילן כדי שהפירות לא יהיו מתולעים.

מה קורה אם העץ מת ממחלה, מה הדין?
 ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!
אחרי שהעץ מת, הרי הוא כעפר ומותר לקוצצו, הואיל וכבר אינו יונק מן הארץ, והרי הוא כמו שנקצץ מאליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה