הלכה ליום שלישי י"ח שבט תשס"ז 6 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחיים בן נעומי

שה' ירפאהו ממחלתו בקרוב.

הוקדש על ידי

נכדו נריה גפרי

דיני ברכת פירות וירקות

על הירקות מברך בורא פרי האדמה, ואפילו אם בשלם, כל זמן שהירק הוא טוב בין כשהוא מבושל בין כשהוא חי באותה מידה, ברכתו בורא פרי האדמה חי ומבושל. וכן פירות שברכתם בורא פרי העץ, מברך עליהם בורא פרי העץ אפילו כשהם מבושלים, וכגון אפרסקים שעושים מהם "קומפוט" שמבשלים אותם עם סוכר, ברכתם בורא פרי העץ בין כשהם חיים בין כשהם מבושלים.

אבל ירקות שדרך העולם לאכלם כשהם מבושלים, כגון כרובית ודלעת, אף על פי שאפשר לאכלם גם כשהם חיים, מכל מקום כיוון שהדרך לאכלם מבושלים, שהם טובים יותר כשהם מבושלים, ברכתן כשהם חיים שהכל נהיה בדברו, ורק אם בשלם מברך עליהם ברכתן המיוחדת להם "בורא פרי האדמה".

וכבר כתבנו, בהלכה הקודמת, שירק או פרי שהוא טוב יותר כשהוא חי ממבושל, אם בשלו מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין כל מאכל שנשתנה לרעה.

לסיום נזכיר מעט פירות שברכתם בורא פרי העץ ועלולים לטעות בברכתם: אבוקדו, חבושים, מרציפן, משקדים, סאברס, ערמונים (קתניאס), פיסטוק חלבי, פירות עץ מרוסקים, אנונה, אגוז אילסר. כולם ברכתם בורא פרי העץ.

וכן נזכיר מעט ירקות שברכתן בורא פרי האדמה ועלולים לטעות בברכתם: בוטנים, אננס, פסיפלורה, בננה מרוסקת, פירה מתפוחי אדמה, חיטה תפוחה (שלווה), פופקורן, פרכיות אורז, פפאיה, שומשום עם דבש וסוכר, תות שדה. כולם ברכתם בורא פרי האדמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
אשמח לדעת מהיא ברכתו של הקווי לפי דעת מרן הרב עובדיה זצוק"ל א' טבת תשפ"ב / 5 בדצמבר 2021

בורא פרי העץ. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה