הלכה ליום רביעי כ"ב אב תשפ"ג 9 באוגוסט 2023

יורדי הים

בהלכות הקודמות ביארנו, שארבעה חייבים בברכת הגומל, ובכללם, "יורדי הים" שבאו לחוף מבטחים. (וכעת נבאר פרטים בדין זה).

הנוסעים ביאכטה בזמן הזה
יורדי הים באניות, הם אותם המפליגים בים, חייבים בברכת הגומל. אמנם עלינו לדון, אם הפליג אדם באניה בלב ים, אך הנסיעה היתה כולה למישרין, כמו שרגילים בזמנינו הרבה בני אדם להפליג ב"יאכטה" או אניה גדולה מאד לשם טיול, שהסבירות שמא תטבע האניה היא אפסית, ואם כן יש מקום לומר שדוקא בדורות הקודמים, שההפלגה בים היתה בחזקת סכנה, אז תיקנו ברכה מיוחדת למי שנחלץ מן הסכנה, מה שאין כן בזמן הזה שהנסיעה באניה היא בטוחה בהחלט, אולי אין לברך ברכת הגומל על נסיעה כזו?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל השמיענו בזה את דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ה' (הל' ברכות עמ' רנג), שכתב, שהנוסעים באניות, אף על פי שלא אירעה להם שום סכנה בדרכם, ונסעו במישור, מכל מקום יברכו ברכת הגומל כשיגיעו לחוף מבטחים. וטעם הדבר, שמכיון שבכל כניסה לים יש סכנה קצת, לכן תקנו רבותינו לכל יורדי הים לברך ברכה זו, ללא קשר למה שעבר עליהם בהיותם נוסעים על הים. (חזון עובדיה עמוד שס).

ומן האמור נוכל ללמוד גם לגבי האניות שבזמנינו, שאף שאין סכנה כל כך בנסיעה באניות אלה, בכל זאת מאחר ובכל כניסה לים יש קצת סכנה, לכן המפליג בספינה גם בזמנינו עליו לברך הגומל. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן נט), שאפילו על חסד קטן צריך להודות לה', ולכן, כל ששייכת תקנת חכמים הקדמונית לברך הגומל, יש לנהוג כן גם בזמן הזה.

גם הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בשו"ת אורח משפט (סי' מה) כתב, שאף בזמנינו שהאניות גדולות מאד, ונוסעות על ידי מנוע של אש, ואין הסכנה מצויה כל כך, אף על פי כן העולה ממנה צריך לברך ברכת הגומל, כי מאחר וגזרו רבותינו ותקנו לנו ברכה זו, אפילו אם יתבטל טעם התקנה, התקנה עצמה לא בטלה, ככל מצוות דרבנן, שכאשר בטל הטעם, התקנה אינה מתבטלת. ובפרט יש לומר כן בנדון זה, שטעם התקנה שייך קצת אף בזמן הזה, כיון שעל כל פנים יש איזה חשש סכנה בכניסה לים אף בזמנינו. ובפרט שדין זה מפורש בפסוק (בתהלים קז), שנאמר "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם, וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִֽיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים". והביא דבריהם מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה.

הפלגה לזמן קצר
ויש לדון, במי שיוצא ללב ים להפלגה קצרה של חצי שעה או יותר, האם גם עליו תיקנו חכמינו לברך ברכת הגומל, או שלא תיקנו לברך אלא במי שמפליג למשך כמה ימים ממש. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו (עמוד שסא), והעלה שמאחר שהספינה נכנסת בעומק הים, בכל מקרה יש לברך ברכת הגומל, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים.

ולסיכום: היוצא להפלגה בים, אפילו אם היא הפלגה קצרה, ואפילו אם מדובר בהפלגה בטוחה ביותר, שאין שם חשש סכנה סביר, בכל זאת, מאחר ונכנס ללב ים, כאשר יחזור, עליו לברך ברכת הגומל.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

ברכות - הגומל, ברכת הראיה,סימן ריט'

אורך השיעור: 01:24:48         הורד     (18.32 MB)

ברכת הגומל - פרשת עקב

אורך השיעור: 00:54:17         הורד     (11.23 MB)

הגומל - חלק ב' - פרשת ראה

אורך השיעור: 00:49:59         הורד     (10.34 MB)

ברכת הגומל וחומרת איבוד עצמו לדעת

אורך השיעור: 00:54:57         הורד     (10.77 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום עליכם, א- אשה שחייבת להגיד ברכת הגומל,ולא יכולה להגיע בשבת בבוקר לביה"כנסת, יכולה בערב להגיע ולהודות, האם זה אפשרי? והאם אפשר באמצע השבוע ואם כן, מתי? ב- אדם שעובד בבית מלאכה במקום עבודה גדול ונתנו לרשותו חדר שרותים ומקלחת,האם יקרא גזל כשמשתמש בחדר שרותים זה ביום שמקום העבודה סגור,יום שישי, האם השתמשות זו נקראת גזל? ג- תודה רבה על האפשרות שנתתם לנו לשאול בהלכה,יישר כוחכם וזכותו הגדולה של מרן תגן עליכם, תמיד, אמן!!! תודה רבה שוב. ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

יכולה בהחלט לברך גם בלילה.

לגבי השאלה על שימוש במקום העבודה, הדבר תלוי בדעתו של בעל המקום, ויש לבקש את רשותו מראש, אלא אם ברור שהוא אינו מקפיד כלל על הדברים, וכגון שגילה דעתו שמרשה לעשות כן.

האם מונים באצבעות את השבחים של ישתבח? כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

כך כתב בבן איש חי פרשת ויגש. וכתב שכן הוא נוהג. ואמנם כמדומני שמרן זצ"ל לא נהג כן.   

האם צריך לשחות בים 72 דקות או 4 מיל על מנת להתחייב בברכת הגומל? אשמח למקור.. כ"ח אב תש"פ / 18 באוגוסט 2020

כתבנו בזה, אין קשר בין הולכי דרכים ליורדי הים, שביורדי הים כל שירד למקום שיש בו סכנה של טביעה, בשחייה וכדומה, עליו לברך. כמו שכתב בחזון עובדיה הלכות ברכות.

האם אדם שנכנס לים לשחות, צריך לברך הגומל ביציאתו? י"ז כסלו תשע"ז / 17 בדצמבר 2016

אם נכנס לעומק הים, כלומר, לא רק במקום שאפשר לעמוד שם אלא יותר מזה, צריך לברך. והברכה בפני עשרה מישראל.

מה הדין לעניין ים כינרת ודומיו שאינם ימים גדולים? כ"ז אב תשע"ו / 31 באוגוסט 2016

גם על נסיעה בים כנרת יש לברך.

מה הדין אדם ששוחה בבריכה שהיא עמוקה ?
האם צריך לברך הגומל ? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!
בריכה, דינה כדין בית המרחץ, ולא תקנו על רחצה כזו ברכת הגומל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אז אם כך אסור להיכנס לים/בריכה, כי זה סכנה ואסור להיכנס למקום סכנה? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

כבר כתבו הפוסקים, שאין איסור להכנס לים, אפילו בדורות הקודמים שהכניסה לים היתה סכנה גדולה, מכל מקום, כיון שכך הוא מנהג העולם, אומרים על כגון זה שומר פתאים ה', ואין חיוב להזהר מסכנה כזו. אך עדיין שייכת תקנת ברכת הגומל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני קיבלתי היפובלוקמיה (נפילת סוכר), עד עובדן הכרה הגיע טיפול נימרץ לאחר שהגיע אמבולנס רגיל כי ברגיל אין רופאה  שיזריק סוכר לדם, הלכתי לאחר יומיים לבית הכנסת להגיד הגומל, סיפרתי לרב את שהיה, והוא אמר שלא צריך.
זה בסדר? ההיתי בין חיים ומוות, וכאן אתה אומר שיורדי ים שאפילו לא נימצאים בסכנת חיים צריכים לומר. ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אין שייכות בין יורדי הים לשאלתך. אלא הדבר נחשב לחולה שנפל למשכב, ועליך לברך הגומל בלי ספק. כן מורה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה