הלכה ליום ראשון ז' תשרי תשע"ז 9 באוקטובר 2016

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין כהן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

צאצאיו

"קלי צום"

שאלה: האם מותר ליטול לפני תענית יום הכפורים, קפסולה או סירופ "קלי צום", הגורם לכך שהתענית עוברת ביתר קלות, או שיש להחמיר בזה?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה התורה שיאכל אדם ביום התשיעי, בכדי שיוכל להתענות ביום העשירי. וכתב רבינו הרא"ש, שכך צותה התורה, להראות את חבתו של הקדוש ברוך הוא לישראל, שאמר להם, הכינו עצמכם לתענית ביום התשיעי, שתתחזקו באכילה ובשתיה כראוי.

למדנו מכאן, שלא צותה התורה על האדם לגרום לעצמו עינויים בקום ועשה, אלא רק בשב ואל תעשה, שלא יאכל אדם ולא ישתה ביום הכפורים. אבל אינו מחוייב להביא לכך שהתענית תעבור עליו ביתר קושי. וכמו שמפורש בגמרא במסכת יומא שם, שלא יאמר אדם, אלך ואשב בחמה, בכדי שיהיה לי חם מאד ואצטער, שאין זה העינוי שעליו צותה התורה ביום זה.

וממילא משמע מן האמור, שמותר לו לאדם להשתמש באמצעים שונים בכדי לגרום לכך שהתענית תעבור עליו ביתר קלות. וכן הדין לגבי נטילת כדור המיקל על התענית, או עשיית סגולות שונות לגרום לכך שהתענית תעבור יותר בקלות, שאין בדבר איסור. ובפרט יש להקל בזה למי שמצטער מאד בתענית, וחש בראשו. וכן פסק מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ט), שמי שמצטער הרבה בתענית של יום הכפורים, רשאי ליטול כדור קלי צום, כדי שלא ירגיש כל כך בצער התענית.

ויש לציין, כי לפי דברי הרופאים, ישנם אנשים שרגישים מאד בתעניות, והם יודעים כן על סמך נסיונם, שלפעמים מגיעים כמעט לידי עלפון, ולפעמים לאחר התענית הם מרגישים חולשה עצומה, שהדבר נגרם מחוסר איזון במלחים שבגוף, והתרופות הללו המיועדות לסייע בתענית, מכילות מינרלים המסייעים בענין זה, ולכן לאנשים כאלה מומלץ ליטול גלולות או סירופים כיוצא באלו, שלא יבואו חס ושלום לידי סכנה בתענית או לאחריה.

ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה, שהגם שיש להקל בנטילת אמצעים קודם הצום, למי שמצטער מאד מהתענית, מכל מקום, ביום התענית עצמו, אין להקל בשימוש בפתילה ("נר") בכדי להקל מהצום. והביא את דברי חבירו, הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שקרא על העושה כן "נבל ברשות התורה", שאף על פי שהדבר מותר מעיקר ההלכה, מכל מקום דבר מגונה מאד, בעיצומה של התענית, לקחת אמצעי רפואי הגורם לחוסר תחושת רעב, נגד מצות התורה שיתענה אדם ביום זה.

ורק אם מרגיש שלא יוכל להמשיך בתענית מחמת חולי או חולשה, אז בודאי שיש להקל בשימוש בפתילה אפילו בעיצומו של יום, כדי שלא יגיע לאכילה ושתיה ממש.

ולסיכום: המצטער הרבה מן התענית, מותר לו לקחת בערב התענית טבליית "קלי צום". וביום התענית עצמו, אין להקל בשימוש בפתילה המביאה לחוסר תחושת רעב, וכפי שנתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי כדורים הדורשים מים בלקיחתם? כ"ג אלול תשע"ב / 10 בספטמבר 2012

בודאי כוונתכם על לקיחת כדורים תוך כדי יום התענית. והדין ברור, שאם יש סכנה באי לקיחת הכדורים, אז יש להקל ולקחתם, אפילו אם צריך לשתות מים יחד איתם. אבל אם אין בדבר סכנה, אין לקחת את הכדורים עם המים. ויש להתייעץ עם רופא ירא שמים לכל ענין לגופו.

רציתי לשאול לגבי נטילת כדורים ביוה"כ עצמו - לא למניעת תחושת הרעב, אלא למנוע כאבי ראש חזקים - שיש הרבה אנשים שהאי שתיית נוזלים גורם למיגרנה וכדומה. האם גם על זה נאמר דחשיב כנבל ברשות התורה? כ"ג אלול תשע"ב / 10 בספטמבר 2012

נטילת כדורים בעצם יום הכפורים (ובפרט עם שתית מים), אינה דומה כלל לנטילת כדורים בערב התענית. כי האכילה והשתיה ביום הכפורים אסורה בהחלט מן התורה, ולא שייך לפלפל בזה ולדון להתיר אכילה או שתיה בעצם יום הכפורים, אלא אם מדובר בענין של סכנה (ובכדורים בלי מים גם כן יש לעשות שאלת חכם), ולכן יש להתייעץ על כל מקרה עם רופא ירא שמים, שיורה כיצד יש לנהוג.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה