הלכה ליום חמישי ב' טבת תשפ"ה 2 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שי כרמי, יעל רות כרמי שחורי, דריה כרמי שחורי, בן נמרוד כרמי ואפרת שרה שחורי

הוקדש על ידי

אפרת

אמת תורתינו הקדושה

שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתינו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת", האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?

תשובה: ביארנו כבר כמה פעמים, שאסור בהחלט להפסיק בדיבור בין הברכה למצוה, או בין הברכה לטעימה. וכגון מי שהוא מברך "המוציא לחם מן הארץ", ולפני שבא אוכל לפיו דיבר באיזה ענין שאינו שייך לסעודה, הרי ברכתו ברכה לבטלה, וחייב הוא לברך שנית אם ברצונו לאכול. וכן הדין לגבי ברכת המצוות, וכגון מי שבירך "על נטילת לולב", ודיבר מענינים אחרים, ואחר כך נטל בידו את ארבעת המינים, שלא יצא ידי חובת הברכה, וברכתו ברכה לבטלה.

ומעתה עלינו לדון לגבי ברכת התורה הנאמרת בסיום קריאת התורה, שהיא ברכת המצוות, שהרי העולה מברך על מה שהוא קורא בתורה. האם מותר לו לומר דבר שאינו חלק מקריאת התורה לפני שיברך "אשר נתן לנו", או שאסור לו לעשות שום הפסק בין הקריאה לברכה.

ואמנם רבינו הגאון רבי חיים פלאג'י בספר זכרינו לחיים ובספר חיים כתב, שאין לומר בסיום הקריאה "אמת תורתינו הקדושה", מפני שהרי זה הפסק בין הברכה לקריאה.

אלא שיש מקום להקל בזה, משום שכאן הדיבורים אינם בין הברכה הראשונה לקריאת התורה, אלא בין קריאת התורה לברכה אחרונה, שאז יש מקום לומר שאין איסור להפסיק, ובפרט שהוא מפסיק בדברים השייכים לקריאת התורה, באמרו "אמת תורתינו הקדושה". ויש עוד כמה צדדים להקל בזה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל האריך בנדון זה בתשובה (בשו"ת יביע אומר ח"א), והעלה שאף שלכתחילה נכון יותר שלא לומר "אמת תורתינו הקדושה", מכל מקום הרוצה לאמרו יש לו על מה שיסמוך.

ולפיכך לסיכום, נכון שלא יאמר העולה לתורה "אמת תורתינו הקדושה" בסיום קריאת התורה לפני הברכה, שיש בזה חשש הפסק. ומכל מקום המיקל לאמרו, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

קטן, מתחת לגיל בר מצווה, האם יכול לעלות לברך בספר תורה ? כ"ה תמוז תשע"ז / 19 ביולי 2017

בשני וחמישי אין להעלות קטן למנין שלושה עולים. ובשבתות אפשר להקל בזה במקום שאין מנהג ברור להיפך. ואם מדובר בנער הסמוך לגיל בר מצוה ועורכים לכבוד השמחה הנחת תפילין ומגיעים מוזמנים מהקרובים והמקורבים, יש מקום להקל בזה אפילו בשני וחמישי. וכל זה כמובן באופן שהקטן יודע לקרוא בתורה כראוי.

אחר שביארתם שנכון שלא לומר "אמת תורתינו הקדושה" לפני ברכת התורה שבסיום קריאת התורה, מה הדין לגבי אמירת "גואלינו ה'" וכו' אחרי קריאת ההפטרה? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!

לענין אמירת גואלינו וכו', דן בזה כבר מרן שליט"א בשו"ת יביע אומר, והביא שכן המנהג בכל תפוצות ישראל, שאומרים פסוק גואלינו שאף הוא מן הנביאים, ועל כן אין בזה חשש הפסק כלל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כאשר נוטלים ידים ביום שישי ומברכים ואסור לדבר עד להמוציא - האם מותר לענות אמן על הברכות של האחרים הנוטלים ידייים? ג' חשון תש"ע / 21 באוקטובר 2009

שלום רב!

מותר מעיקר הדין לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא, כמו שפסק מרן הבית יוסף (סימן קסז), שיש להזהר בזה, אך מעיקר הדין אין בזה איסור.
וממילא הדבר פשוט לענין עניית אמן שהיא חיוב מן הדין, שיש לענות אף בין נטילת ידים לברכת המוציא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה