הלכה ליום ראשון ח' טבת תשס"ט 4 בינואר 2009

ההלכה מוקדשת להצלחה

לחיילינו הלוחמים למענינו בעזה

ה' יתברך יצליח דרכם, ויהיו אויביהם נגפים תחתיהם, וישלח רפואה שלימה לכל הפצועים מחיילי צה"ל, ישלח דברו וירפאם

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

כיצד יש לנהוג כאשר בשעת תפילת העמידה נשמע קול האזעקה, האם יש להפסיק בתפילה ולהכנס למרחב מוגן, או שיש להתעלם מהאזעקה ולהמשיך להתפלל כרגיל?

לשאלת מנויים תושבי דרום הארץ: כיצד יש לנהוג כאשר בשעת תפילת העמידה נשמע קול האזעקה, האם יש להפסיק בתפילה ולהכנס למרחב מוגן, או שיש להתעלם מהאזעקה ולהמשיך להתפלל כרגיל?

תשובה: במשנה במסכת ברכות (ל:) שנינו, אדם העומד בתפילה, ונחש כרוך על עקבו (על העקב שברגלו), לא יפסיק בתפילתו. ובגמרא (לג.) אמרו, לא שנו אלא נחש, אבל עקרב פוסק. כלומר, יש חילוק בדין אם נחש כרוך על עקבו, שאז אינו פוסק בתפילה, משום שאין בזה סכנה, אבל אם רואה עקרב שבא ומתקרב אליו, חייב להפסיק מיד בתפילה, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש, ואסור לאדם להחמיר על עצמו ולומר שבזכות התפילה לא יאונה לו כל רע, כי אין מי שיבטיח לו כזאת, ועל כן הוא מחוייב להפסיק בתפילה וללכת מאותו מקום שעומד בו. ואם לא די בכך שילך משם, צריך גם כן שיפסיק בדיבור ממש בכדי לבקש מאחרים לעזור לו, וכיוצא בזה. ומבואר בפוסקים שהוא הדין גם בנחש, שאם יש חשש סכנה, חייב להפסיק בתפילה לסלקו משם, שאין לך דבר העומד בפני פקוח נפש.
ומכאן אנו למדים לעניננו, שמי שעומד בתפילה ושומע קול האזעקה, חייב מיד להפסיק בתפילתו ולהכנס למרחב מוגן, מפני שאי הציות להוראות פיקוד העורף הם בגדר סכנת נפשות, ושומר נפשו חייב להשמע להוראות אלה. ואם לא די בכך שהוא עוזב את מקומו ונכנס למרחב מוגן בשתיקה, אלא הוא חייב גם לדבר בפיו בכדי לעורר את בני משפחתו  להכנס למרחב מוגן, בודאי שרשאי לדבר על מנת להנצל ולהציל אחרים מספק סכנת נפשות.

ואף שיש פוסקים הסוברים שבמקום מצוה אין אנו חוששים למיעוט רחוק, ולשיטה זו מה ששנו במשנה "שאפילו נחש כרוך על עקיבו אינו פוסק", הכוונה אפילו בנחש ארסי, שאינו פוסק בתפילה משום שהוא מיעוט שבמיעוט שנחש יקיש אדם, ובצירוף מה שהוא עומד בתפילה שהיא ענין מצוה המגן על האדם, אנו אומרים שלא יפסוק. ולפי שיטה זו אין להפסיק בתפילה מפני חשש רחוק של פקוח נפש מחמת הטילים, הואיל והמצוה של התפילה מגינה עליו שלא ינזק, מכל מקום הואיל ויש פוסקים שאף במקום מצוה חייב להפסיק מפני מיעוט שבמיעוט של פקוח נפש, ומפרשים את המשנה בנחש שאינו ארסי בכלל, (ועוד שיש לומר שהפסק בשתיקה לא חשיב הפסק), כן יש להורות, שיפסיקו בתפילה בעת שנשמעת האזעקה, הואיל וספק נפשות להקל.

אולם נראה, שבמקום ששכיח שישמע קול האזעקה, נכון לקבוע לכתחילה את מקום התפילה במרחב מוגן, כל שיש אפשרות כזו, בכדי שלא יבאו למצב שבאמצע התפילה יאלצו לעזוב את המקום ולהפסיק בתפילה. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם איך יש לנהוג.

וכעת, אחר שנתבאר כי מי ששומע קול אזעקה באמצע התפילה חייב להפסיק בתפילתו, נותר לנו לבאר, איך יש לנהוג, לאחר שאדם הפסיק בתפילה מחמת האזעקה, וכעת הוא נמצא במרחב מוגן, האם הוא רשאי להמשיך התפילה ממקום שפסק, או שעליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שוב. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

השאלה היא בבית כנסת שאין שם ממ"ד ונמצאים באמצע 18 האם להפסיק כדי למצוא מרחב מוגן במיוחד כשיש זכוכיות בבית הכנסת וזה הרבה יותר מסוכן מה יעשה .תודה רבה ג' סיון תשפ"א / 14 במאי 2021

יש להפסיק כאשר נשמעת אזעקה, וללכת למקום מבטחים. ולהשתדל לא לדבר. ואם עבר זמן ממושך יותר ממשך זמן תפילת העמידה, (בערך חמש דקות), יש לחזור לראש התפילה. ואם עבר זמן מועט, אפשר לחזור למקום שפסק. ואם היה זה בשלוש ברכות ראשונות, יחזור לראש התפילה, ואם היה בשלוש ברכות אחרונות, יחזור לרצה. וה' יזכינו לראות בנצחון חיילינו, תבורכו, 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה