הלכה ליום שלישי י"ז אלול תשפ"ב 13 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

הרב אורן דוד בן מלכה שליט"א

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

נשים ובני חוץ לארץ בשמיטת כספים

בהלכות הקודמות ביארנו מהו דין שמיטת כספים, שכל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, וכבר הגיע זמן הפירעון, ועברה על אותו החוב שנת השמיטה (שנה זו, תשפ"ב, היא שנת שמיטה), פקע אותו החוב, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מחבירו, הואיל ובסיום שנת השמיטה, בליל ראש השנה תשפ"ג, כל החובות שיש לאנשים בתורת הלוואה פקעו. וביארנו כמה פרטי דינים בזה.

והנה הזכרנו הדין, כי אשה שהלותה לחבירתה כיכרות לחם, או חלב וכיוצא בזה, הואיל ואין המלווה מצפה שחברתה תחזיר לה את הכיכרות כמו שהם, אלא היא מקווה ששכנתה תחזיר לה כיכרות חדשים שתקנה אחר כך, נמצא אם כן שהככרות לא ניתנו בתורת השאלה (כמו אדם שמשאיל לחבירו מעדר וכיוצא בזה), אלא בתורת הלוואה (כמו הלוואת כספים). והואיל וכן, תזהר האשה שהלותה לחבירתה את הכיכרות, שלא תדרוש אותם מחבירתה, מכיון שבסיום שנת השמיטה פקע החוב, וחברתה אינה מחוייבת עוד להחזירו למלווה.

ודין זה נתבאר בדברי רבינו יוסף חיים זצ"ל מבבל, בספרו בן איש חי (סוף פרשת כי תבא). וממוצא דבריו אנו למדים, שהאשה גם כן מחוייבת במצות שמיטת כספים. שהרי הדוגמה שהביא בספרו, היא באשה שהלוותה לשכנתה. ובאמת שכן מבואר כבר בספר החינוך (סוף סימן תעז), שמצוות שמיטת כספים שייכת הן בזכרים והן בנקבות. כלומר, שמיטת כספים נוהגת הן באנשים והן בנשים.

ולכאורה יש לומר שאין הדבר כן, לפי הכלל שיש בידינו, שהנשים פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא, (כלומר מצווה שהיא בקום ועשה, שתלויה בזמן, כגון מצוות לולב, שהיא בקום ועשה, והיא שייכת רק בזמן מסויים. ולהבדיל ממצות לא תעשה, כגון שבת ויום הכפורים, שכולם אסורים בעשיית מלאכה), ומצוות שמיטת כספים גם היא מצוות עשה, להשמיט את כל החובות שחייבים לה, (ומצוות לא יגוש, שלא לתבוע את החובות אחר שנת השמיטה, אף שהיא מצוות לא תעשה, שבה נשים חייבות, מכל מקום בנדונינו מדובר שחבירתה באה מעצמה להחזיר את הכיכרות, ואם כן אין היא נוגשת ברעותה, רק מקבלת ממנה בשתיקה את מה שהיא חייבת לה), ואם כן לכאורה יותר יש לנו לומר שאין הנשים שייכות במצוות שמיטת כספים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך בזה בספרו, ודן בכמה טעמים לחייב את הנשים במצוות שמיטת כספים, ואחד מהם, שהואיל ומבואר בדברי רבינו דוד אבודרהם (דף י ע"ב), ובדברי הארחות חיים (ח"ב ריש הל' מילה), והכל בו בשם מהר"י אנטולי בספר מלמד התלמידים, ועוד רבים, שהטעם שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא הוא מכיון שבדרך כלל האשה מצויה יותר בביתה, ועליה מוטל עול גידול הילדים ושאר עסקי הבית, ועל כן לא חייבוה במצות עשה שהזמן גרמא, שאם נחייבה במצוות אלו, כשל כח הסבל, ובהכרח תכבד עליה מאד המלאכה לעמוד בעומס כזה. ולפיכך, במצוות עשה שהיא בשב ואל תעשה, כגון מצוות שמיטת כספים, שהאשה אינה צריכה לעשות דבר בכדי לשמוט את החובות כלפיה, אין כל טעם לומר שהיא פטורה ממצוה זו, שהרי קיום מצוה זו אינו גורם לה לטרדה כלל וכלל. וכן כתב הגאון הפני יהושע, ועוד אחרים. ונזכרו בזה עוד טעמים אחרים וראיות ברורות שהנשים חייבות במצות שמיטת כספים.

ולכן לסיכום, נשים חייבות גם הן בלי ספק במצוות שמיטת כספים, ועל כן אשה שהלותה לחבירתה כיכר לחם או סכום כסף, ועבר על אותו החוב שנת השמיטה, לא תוכל עוד לתבוע את חובה מחברתה, (ואף אילו חבירתה תבא מעצמה מרצונה הטוב להחזיר לה את החוב, מחוייבת היא לומר לה כי מן הדין אינה חייבת להחזיר את חובה, הואיל והוא נשמט כבר בסיום שנת השמיטה, ורק אם היא מעונינת להחזיר את החוב בתור "מתנה", הרי היא רשאית לקבל ממנה). וכל זה הוא דוקא באם לא כתבה האשה פרוזבול, שמביא לכך שלא ישמטו החובות כלפיה, אבל אם כתבה פרוזבול, בלאו הכי לא נשמטים החובות, כמו שנבאר בהלכה הבאה.

לשאלת רבים: אין חילוק בדיני שמיטת כספים בין בני ארץ ישראל לבני חוץ לארץ, כיון שמצות שמיטת כספים אינה מצוה התלויה בארץ, אלא נוהגת בכל מקום בעולם.

להורדת פרוזבול שנעשה לפני בית דין חשוב, ולפי הוראות מרן זצ"ל, לחץ כאן.
(
קרדיט בהכנת הפרוזבול לאדריאל כהנענו מגריט נק, ניו יורק.)

שאלות ותשובות על ההלכה

הרבנות הראשית עדכנה את השטר וכדאי לשים לב לעדכון, שבו הוסיפו גם את הילדים לצורך החיסכון לכל ילד. כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

הרי בלאו הכי כתבנו כל הלוואה שיש, ולשם מה יש להוסיף את החיסכון של הילדים? ועוד שזמן הפירעון של החיסכון של הילדים עדיין לא הגיע, עד שמלאו להם שמונה עשרה, ואז בלאו הכי הם צריכים פרוזבול בפני עצמם.

שלום כבוד הרב,
ממתי מותר לקנות עציצים ושתילים בסיום שנת השמיטה, האם יש הבדל בין קנייה ממשתלה של גוי למשתלה של יהודי (עכב החשש של גידול העציצים בשנת השמיטה)? י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

 

באופן כללי, יש לקנות מאדם ירא שמים, או מאדם שיש לו הכשר במשתלה. אחרת, יש לחוש לכך שרוב השתילים נשתלו בשמיטה, ושתיל שנשתל בשמיטה, דינו שיש לעקור אותו. (יש בזה עוד פרטים שניתן לראות בסוף ספר שביתת השדה).

אפשר לקנות שתילים שנעשו על ידי גויים, והיו שייכים לגויים עד שנמכרו למשתלה. 

בעוד כמה שבועות אפשר יהיה לקנות שתילים של זרעים, שרואים שלא נזרעו בשמיטה (כמו פרחים עדינים), אלא לאחר השמיטה. 

שתיל שידוע לך בוודאות שנשתל לפני השמיטה, מותר לקנות.   

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה