הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"ה 3 ביולי 2025

הדלקת נרות על ידי האיש

שאלה: האם הבעל יכול להדליק נרות שבת במקום אשתו?

תשובה: מצוות הדלקת נרות שבת, היא תקנת חכמים, ותכליתה, שיהיה אור בבית לכבוד שבת.

על מי מוטלת המצוה?
והנה לכאורה מצוה זו היתה צריכה להיות מוטלת על בעל הבית, לא פחות ממה שהיא מוטלת על האשה.

אולם כתבו הבית חדש והמגן אברהם, שהבעל אינו יכול לומר שהוא רוצה להדליק נרות בעצמו, מפני שמצוה זו מוטלת על הנשים יותר.

והטעם שמצוה זו מוטלת על האשה באופן מיוחד, הוא מפני שהאשה מצויה בבית יותר מהבעל בדרך כלל, והיא יותר אחראית על עניני הבית, ועוד שיש בזה תיקון מיוחד לאשה, הן על פי הפשט והן על פי הסוד, ולכן האשה קודמת בהדלקת הנרות.

וכמובן שאם האשה אינה נמצאת בביתה, כמו למשל יולדת בבית החולים, על בעלה מוטל להדליק נרות בביתם.

מי שהקדים והדליק
הגאון היעב"ץ כתב בסידורו, שאם הבעל הקדים את האשה והדליק נרות שבת, הרי שהוא חייב לשלם לאשתו סכום כסף של עשרה זהובים, כדין מי שגרם לחברו להפסיד מצוה. אולם מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה דחה את דבריו, וכתב, שלמרות שבודאי שהאשה קודמת לאיש במצוה זו, בכל זאת, מאחר והבעל הדליק, והנר והשמן שלו, והוא לא גזל אותם, לכן, למרות שיש לאשה דין קדימה לפניו במצוה זו, בכל זאת, אין זה נחשב שחטף מאשתו את המצוה לגמרי. ולכן, למרות שעשה שלא כהוגן, אי אפשר לחייבו אותו בעשרה זהובים.

הכנת הנרות
שנינו במשנה במסכת שבת, על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות, בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (בתוספותיו), שלכאורה יש לדקדק, מדוע לא נאמר "ובנר", ולמה הזכירו "ובהדלקת הנר"? והרי לא אמרו "ובהפרשת חלה", אלא "בחלה" בלבד.

והסביר את הדברים, כי התנא בא לרמוז לנו, שעל האשה מוטלת "הדלקת" הנר, אבל על הבעל מוטל לסדר ולתקן את הפתילות של שבת, שיהיו מוכנים לקראת ההדלקה של אשתו. ולכן שנינו "בהדלקת", כי ההדלקה מוטלת על האשה, אבל ההכנה מוטלת על האיש. והדברים מבוארים בתיקוני הזוהר, שיש חשיבות שהבעל יכין את הנרות היטב עבור אשתו. וכן כתב רבינו האר"י (בשער הכוונות דף סא ע"ד), "ותזהר בתיקון נרות השבת, אבל ההדלקה היא מצוה על בעלת הבית כנודע". (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קסג והלאה).

צדקה לפני ההדלקה
טוב לאשה לתת לפני הדלקת נרות שבת, שלושה מטבעות לצדקה, ולאחר ההדלקה להתפלל לה' שיהיו לה בנים מאירים בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה