הלכה ליום שישי ח' תמוז תשפ"ה 4 ביולי 2025

פרשת חוקת

בפרשת השבוע, נלמד על מצוות "פרה אדומה", שהיתה נשחטת ונשרפת בהר הזיתים, ולאחר מכן היו מזים מאפר הפרה על אדם שהיה רוצה להטהר מטומאת מת.

בזמנינו אין לנו אפר פרה אדומה, עד שיבוא משיח צדקינו, ונזכה להטהר מכל טומאותינו, ואז נזכה שיערה עלינו ה' רוח ממרום, להבין את דברי תורתו וסתריה, וכמו שכתב מרן החיד"א, שהרב רבינו האר"י זכה להזאת אפר פרה אדומה, על ידי אליהו הנביא, כדי לזכות להבנת סודות התורה.

בראשית הציווי על מצוות הפרה, נאמר: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", ומדוע דוקא על מצוה זו נאמר "חוקה"? מסבירים רבותינו: לפי שהשטן ואומות העולם מצערים את ישראל ואומרים, מה המצוה הזו? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה "חוקה", "גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ".

ומדוע נאמר: זאת חוקת "התורה"? היה צריך להיות כתוב "זאת חוקת הטהרה", או "זאת חוקת הפרה", מדוע כאן נאמר "תורה"? אלא ללמדינו, שכל התורה כולה היא כמצוות פרה אדומה, ועלינו לקבלה, גם בלי טעם, ואשרי הלומד ומעיין, וזוכה שמגלים לו סתרי תורה, לעמוד על טעמיהן האמתיים של המצוות.

כיוצא בזה דורשים רבותינו על מה שנאמר בתורה לגבי דיני טומאת מת: "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", מדוע נאמרה כאן "תורה"? אלא ללמדינו, שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה! והכוונה בזה בין השאר, שממית את דעתנותו, והולך בתומו, באמונה שלימה שהתורה כולה אמת, ורבו טעמיה וסודותיה עד אין חקר.

אדם כזה, איש או אשה, שמקבל את התורה באמונה שלימה ובשלימות, הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה, עליו נאמר: "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו", כי גם מן השמים, אם יעסוק בתורה יזכה לטעמי תורה, וגם מי שלא זוכה, זוכה על כל פנים להיות מושגח מן השמים, אפילו לפנים משורת הדין, אפילו למעלה מן השכל!

וכך מספר הגאון  רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שסיפר לו הגאון רבי אברהם יפהן זצ"ל, מעשה שהיה:

היה בחור פשוט, נער בער, טיפש וסכל, והכל היו מרחמים עליו, מה יהא בסופו? איך יפרנס את עצמו? איך יסתדר בחיים?

ומה באמת היה בסופו? היו לו כמה פרוטות, והוא קנה בהן טופס הגרלה (כמו "לוטו") ומילא אותו במספרים. לאחר כמה ימים, העיר כולה רעשה וגעשה, הוא ניחש נכון את המספרים שעלו בגורל! שלושת הספרות (לצורך הסיפור, שהרי היו יותר ספרות) שהבחור מילא, היו: 415. הנער זכה בסכום אגדי של חמשת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים!

גאה בעצמו התהלך הנער, וכשהחמיאו לו כולם על מזלו הטוב, אמר: "לא היה כאן מזל! היתה זו הארה משמים"! שאלו אותו, איזו הארה? והלה השיב:

בתחילה, לא עלה על דעתי כלל וכלל להשתתף בהגרלה! אבל ראיתי בחלומי, את המספרים: 17, 18, 370. הבנתי שמראים לי מן השמים את מספרי המזל!

לא הבינו: "הלא היו רק שלוש ספרות שהיה עליך למלא"!

חייך חיוך גדול והוסיף: זהו! צריכים פקחות בחיים! מן השמים רצו שאצרף את המספרים, 17, ועוד 18, ועוד 370, הרי יצא: 415! ואכן! זהו המספר שעלה בגורל!

חשב אחד מן השומעים ותמה, אבל צירופם של המספרים יוצא רק 405!!!

ככה? השיב הבחור, אם כך, איזה מזל שאיני יודע חשבון!

מעשה שהיה, ומה רצה הגאון לומר כשסיפרו? שאנו לא יודעים מאומה. לא מבינים כלום, לא מה טוב ולא מה רע, החיסרון לפעמים יכול להיות יתרון, והיתרון חיסרון, עלינו מוטל למסור את עצמינו על בוראינו, בשכל טוב, בשיקול דעת, אך לדעת תמיד, הכל בידי ה' יתברך, שנתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו, והוא משגיח עלינו למעלה מהשגתינו, ועלינו מוטל לעשות רצונו כרצונו, ולהתפלל אליו שימלא משאלות לבנו לטובה!

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להרים מאוורר עומד ומופעל בשביל שהוא יכוון עלי בשבת? ב' תמוז תשפ"ב / 1 ביולי 2022

מותר לטלטל מאוורר פועל, ולכוונו אליך. ויש להזהר שלא ינתק מן החשמל. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה