הלכה ליום רביעי כ"ט סיון תשפ"ה 25 ביוני 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי ועטרת ראשי

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

וגם לעילוי נשמת סבתי רחל בת מרדכי וסולטנה
ת.נ.צ.ב ה
ולשמירת והצלחת כל חיילנו וכוחות הביטחון

הוקדש על ידי

יואב שפירא

פרטי דינים נוספים בהלכות בורר

בהלכה הקודמת ביארנו בקצרה כמה פרטים בהלכות בורר בשבת, וכעת נמשיך את הלכות בורר עם פרטים נוספים.

לקלף שום בשבת
נשאלנו האם מותר לקלף שום בשבת. משום שבגמרא בתלמוד ירושלמי (פרק כלל גדול ה"ב) מבואר, שהקולף שום בשבת עובר בתחילה משום דש, ואחר כך משום בורר. אולם כתב בספר מצות גדול, שאין לאסור על פי דברי הירושלמי לקלף בצלים ושומים בשבת, משום שהירושלמי מדבר באופן שמקלף את השום על מנת להניחו ולאכלו אחר זמן בסעודה אחרת, אבל אם קולף את השום על מנת לאכלו "לאלתר", כלומר "מיד" (לכל היותר בתוך חצי שעה), אין איסור בדבר. וכתב מרן הבית יוסף (בסימן שכא), שאף על פי שכאשר מקלף את השום בודאי "בורר פסולת מתוך אוכל", שהרי הפסולת, כלומר הקליפה, מקיפה את הירק מכל צדדיו, מכל מקום אין איסור בדבר, הואיל וכך היא דרך אכילתו של השום, ואין זו "דרך ברירה", ולכן למעשה, מותר לקלף שום בשבת בכדי לאכלו מיד. (חזון עובדיה שבת ח"ד עמוד קצג).

לקלף ביצים בשבת
כשם שלגבי קילוף שום בשבת, ביארנו שאין להקל בזה אלא כאשר מתכוין לאכול את השום "מיד", כמו כן אין להקל בקילוף ביצים בשבת, אלא כאשר מתכוננים לאוכלם באופן מיידי. כלומר, שמתחילים בסעודה לכל היותר בתוך חצי שעה מזמן הקילוף. ולא יותר מכך. ואף שהגאון רבי שלום משאש זצ"ל בספרו שו"ת שמש ומגן (חלק ראשון סימן טו) כתב להקל בקילוף ביצים אפילו על מנת לאוכלם אחרי זמן מרובה, מכל מקום רוב פוסקי זמנינו דחו דבריו, וכן פסק למעשה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בקילוף ביצים אלא כאשר מתכוין לאכלם "מייד". (שם).

הוצאת העור של העוף ממנו
שאלה: האם מותר להוציא את העור של העוף מהעוף בשבת, כשאינו אוהב לאכול אותו? תשובה: הנה אף שעור העוף נחשב כפסולת לגבי העוף, ולכן לכאורה היה לנו לאסור להוציאו בשבת. מכל מקום מכיון שעור העוף מחובר לעוף, הרי הוא דומה לקליפת פרי, ולחיתוך פרי לשניים, שלא שייך בזה איסור בורר כל כך. ועוד יש טעמים אחרים להקל בדבר. לפיכך פסק מרן הרב זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד קצה), שמותר לקלף את עור העוף ממנו, בשעה שאוכל את העוף.

ובהלכה הבאה בעזרת ה' נסיים עם הלכות בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זה הדין גם לגבי עור של דג, שמותר משום מחובר? ח' טבת תשע"ב / 3 בינואר 2012

בעור של דג יש עוד סברא להקל. לכן מותר לקלף את עור הדג לצורך אכילה מיידית.

האם מותר לכתוש את השום בשבת לצורך אכילתו בשבת? ח' טבת תשע"ב / 3 בינואר 2012

אסור לכתוש את השום בשבת. ונכתוב בעזרת ה' בענין זה בשבועות הקרובים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה