הלכה ליום חמישי ז' תמוז תשפ"ה 3 ביולי 2025

הדלקת נרות על ידי האיש

שאלה: האם הבעל יכול להדליק נרות שבת במקום אשתו?

תשובה: מצוות הדלקת נרות שבת, היא תקנת חכמים, ותכליתה, שיהיה אור בבית לכבוד שבת.

על מי מוטלת המצוה?
והנה לכאורה מצוה זו היתה צריכה להיות מוטלת על בעל הבית, לא פחות ממה שהיא מוטלת על האשה.

אולם כתבו הבית חדש והמגן אברהם, שהבעל אינו יכול לומר שהוא רוצה להדליק נרות בעצמו, מפני שמצוה זו מוטלת על הנשים יותר.

והטעם שמצוה זו מוטלת על האשה באופן מיוחד, הוא מפני שהאשה מצויה בבית יותר מהבעל בדרך כלל, והיא יותר אחראית על עניני הבית, ועוד שיש בזה תיקון מיוחד לאשה, הן על פי הפשט והן על פי הסוד, ולכן האשה קודמת בהדלקת הנרות.

וכמובן שאם האשה אינה נמצאת בביתה, כמו למשל יולדת בבית החולים, על בעלה מוטל להדליק נרות בביתם.

מי שהקדים והדליק
הגאון היעב"ץ כתב בסידורו, שאם הבעל הקדים את האשה והדליק נרות שבת, הרי שהוא חייב לשלם לאשתו סכום כסף של עשרה זהובים, כדין מי שגרם לחברו להפסיד מצוה. אולם מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה דחה את דבריו, וכתב, שלמרות שבודאי שהאשה קודמת לאיש במצוה זו, בכל זאת, מאחר והבעל הדליק, והנר והשמן שלו, והוא לא גזל אותם, לכן, למרות שיש לאשה דין קדימה לפניו במצוה זו, בכל זאת, אין זה נחשב שחטף מאשתו את המצוה לגמרי. ולכן, למרות שעשה שלא כהוגן, אי אפשר לחייבו אותו בעשרה זהובים.

הכנת הנרות
שנינו במשנה במסכת שבת, על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות, בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (בתוספותיו), שלכאורה יש לדקדק, מדוע לא נאמר "ובנר", ולמה הזכירו "ובהדלקת הנר"? והרי לא אמרו "ובהפרשת חלה", אלא "בחלה" בלבד.

והסביר את הדברים, כי התנא בא לרמוז לנו, שעל האשה מוטלת "הדלקת" הנר, אבל על הבעל מוטל לסדר ולתקן את הפתילות של שבת, שיהיו מוכנים לקראת ההדלקה של אשתו. ולכן שנינו "בהדלקת", כי ההדלקה מוטלת על האשה, אבל ההכנה מוטלת על האיש. והדברים מבוארים בתיקוני הזוהר, שיש חשיבות שהבעל יכין את הנרות היטב עבור אשתו. וכן כתב רבינו האר"י (בשער הכוונות דף סא ע"ד), "ותזהר בתיקון נרות השבת, אבל ההדלקה היא מצוה על בעלת הבית כנודע". (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קסג והלאה).

צדקה לפני ההדלקה
טוב לאשה לתת לפני הדלקת נרות שבת, שלושה מטבעות לצדקה, ולאחר ההדלקה להתפלל לה' שיהיו לה בנים מאירים בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה