הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"ה 7 ביולי 2025

צביעה במשקין

שאלה: האם מותר לצבוע משקאות בשבת, כגון לשים תמצית תה או קפה במים, שהדרך היא שמחמת התמצית, המים נצבעים מצבע הקפה או התה. וכן האם מותר לשים תרכיז במים, שמחמתו המים נצבעים, או שיש בכל אלו איסור משום צובע?

תשובה: בהלכות הקודמת ביארנו באופן כללי את איסור צביעה בשבת, שמלאכת הצביעה היא אחת מהמלאכות האסורות לעשותן בשבת. ובהלכה הקודמת ביארנו, שאין איסור בצביעה במאכלים בשבת, ולכן מותר לתת תבלין כורכום במאכל בשבת, אף על פי שהוא צובעו, כיון שאין דרך צביעה בכך.

דברי הרמ"א לענין צביעת משקאות
והנה לענין משקאות, כתב הרמ"א (סימן שכ) בדרכי משה: "שמעתי בשם רבי אברהם ממינץ שהיה אוסר לתת יין אדום לתוך יין לבן בשבת, משום צובע. אבל לפי מה שכתב בספר יראים (שהזכרנו את דבריו בהלכה הקודמת) שאין צביעה באוכלין, נראה שגם זה מותר."

אם יש חילוק בין אוכלים למשקין
והבאנו שלענין אוכלין, פסק מרן השלחן ערוך כדברי ספר היראים, שאין דין צביעה באוכלים בשבת כלל. אמנם לגבי משקין (משקאות), נחלקו הפוסקים אם אין בהם דין צביעה, שהרמ"א סובר שאין חילוק ביניהם, וכשם שאין צביעה באוכלין, כמו כן אין דין צביעה במשקין. ועל כן היקל בצביעת היין הלבן בשבת על ידי יין אדום. אולם החיי אדם כתב לפקפק בדין זה, וכן הגאון יעב"ץ ועוד מרבותינו האחרונים כתבו, שאף שאין איסור לצבוע אוכלין בשבת, מכל מקום לגבי משקין אין הדין כן, ואין להקל בזה.

ולפיכך כתב הגאון מהר"י חאגיז, שכשמערב אדם יין אדום עם יין לבן בשבת, יש להזהר לשים תחילה בכוס את היין האדום, ואחר כך למזוג עליו את היין הלבן, בכדי שלא יהיה חשש איסור צביעה בדבר. וכן כתב להחמיר בזה הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ג סימן יא), והביא טעם לדבריו, היות ועיקר הצביעה שאסרה התורה היא הכנת הצבע, שהוא נוזלי, לכן אין לצבוע משקאות בשבת. וכן החמיר בזה בספרו בן איש חי. ועוד החמירו בזה הרבה מגדולי פוסקי זמנינו, וכתבו לאסור הכנת קפה בשבת מטעם זה.

ומכל מקום לענין הלכה, יש להקל בזה כדעת רבינו הרמ"א, שכשם שאין איסור צביעה באוכלין, הוא הדין במשקין, שאין בהם איסור צביעה. וכן פסק הגאון חכם צבי, והפרי מגדים, ומהר"י בן ג'וייא בספר טל אורות, ועוד רבים מרבותינו האחרונים, עד אחרון, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק שני, ובספר חזון עובדיה חלק חמישי. וכן פשט המנהג אצל הספרדים לעשות כהוראותיו.

ולסיכום: מותר לערב בשבת תמצית תה, או קפה, או תרכיז מיץ וכיוצא בזה במים, משום שאין איסור צביעה בשבת במשקאות. וכן המנהג. והמחמיר בזה לכתחילה במקום שאפשר, כגון, למזוג את היין האדום תחילה, ועל גביו את היין הלבן, תבא עליו הברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אפשר להשתמש בסבוני אסלה שצובעים את המים? או שמא הכלל אין צביעה במשקין, תקף אך ורק בדברי שתייה? ב' אדר תשע"ד / 2 בפברואר 2014

מותר להשתמש בסבוניה שצובעת את המים. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה