שאלה: ראיתי שיש אנשים שמקפידים לומר אחרי ברכת כהנים "חזק וברוך" לכהנים. האם זה מנהג נכון על פי ההלכה?
תשובה: נכון הדבר שיש שנוהגים בזה, הן אצל הספרדים, והן אצל האשכנזים, כדי להחזיק טובה לכהנים שמברכים אותנו באהבה, ועל ידם נמשכת ברכת ה' אלינו. ובספר מטה אפרים (סימן תקצב) כתב שיש בזה גם תועלת לחזק את ידיהם של עושי מצוה, כמו שאומרים "ישר כח" לחזן ולתוקע בראש השנה. (ואצל הספרדים נהגו בברכת "חזק וברוך").
ומהר"ם מינץ (סוף סימן פה) כתב, שטעם הדבר שאומרים יישר כחך לחזן, כדי לחזקו שיזכה לסיים גם את שאר המצוות.
אמנם לגבי הכהנים, יש שמזלזלים באותם האומרים להם "ישר כח", מפני שהכהנים, הרי מחוייבים לברך את ישראל, ואם הם נמנעים מברכת כהנים, הם עוברים על שלוש מצוות עשה, ואם כן, מדוע שיהיה מקום בכלל לברך את הכהנים?
אולם באמת שאין זה נכון. כי גם אדם שעושה דבר שהוא מחוייב בו, כאשר הוא מטיב לזולתו, מן הראוי להודות לו. ואפילו בענינים שאינם בקדושה, כמו לדוגמא, נהג מונית, או קופאית שעובדת בחנות, מצוה לגמול עמהם חסד, ולהוקיר להם טובה, להודות להם על מעשיהם הטובים ועל חסדם.
והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן קכח) כתב, שעצם הטענה שהכהנים מחוייבים לברך את ישראל, היא אינה נכונה, שהרי אם הכהן ירצה, הוא יכול לצאת מבית הכנסת, ואז לא יתחייב בכלל בברכת כהנים. נמצא אם כן, שאף על פי שבסופו של דבר הכהן מחוייב לברך, אבל באמת שהדבר תלוי במעשיו וברצונו הטוב מתחילה, שהגיע ונשאר בבית הכנסת.
ולכן מנהג זה, שיש שנהגו, לומר לכהן ישר כח, או חזק וברוך, לאחר ברכת כהנים, הוא דבר יפה, ולעולם נכון לאדם להרגיל את עצמו להרגיש בטובה שעשה לו חבירו, ולהודות לו.
וזכורני, אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיתה עובדת שם אשה פשוטה (שלא היתה יהודיה), ומנקה את הבית ומגהצת וכדומה, ובכל בוקר, כשהיה מרן זצ"ל נכנס למטבח כדי לאכול פת שחרית, והיתה הגויה עוברת שם, היה אומר לה "בוקר טוב". וכן בזמנים שהיו למרן זצ"ל "מאבטחים", היה מרן ז"ל דורש בשלומם, ומתייחס אליהם בכבוד ובתודה, שהרי הם שמרו עליו. ישמע חכם ויוסף לקח.
