הלכה ליום ראשון כ"ט תמוז תשע"ג 7 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

אחריות האדם על מעשיו, מאיזה גיל?

שאלה: שמעתי בשיעור, שבית דין של מעלה, לא מענישים את האדם על עבירות שעשה לפני גיל עשרים שנה. האם הדבר נכון?
 
תשובה: בגמרא במסכת שבת (פט:) אמרו, שבדיני שמים, אין בית דין של מעלה מענישים לפני עשרים שנה. כלומר, ישנם עונשים שהם ב"דיני אדם", כלומר, בדינים שדנים בהם בתי הדין, כאן בעולם הזה. כגון דין הרוצח, והגונב, והמחלל שבת וכדומה. שבכולם האדם נחשב לבוגר, מגיל שלוש עשרה שנה לזכר, ומגיל שתים עשרה שנה לנקבה.
 
וישנם עונשים שאינם שייכים לבית דין של מטה, אלא לבית דין של מעלה. כגון העושה מעשיו במחשכים, שאין בני אדם רואים אותו, ואי אפשר להענישו כדין. או אדם העובר על אחת מכל מצוות התורה שדינה מיתה בידי שמים וכדומה, (כגון מי שאינו נזהר בטהרת המשפחה במזיד). או בזמן הזה, שאין אנו מענישים לעוברי דת ומפירי ברית. שכל אלה אינם נענשים על ידי בית דין בעולם הזה, אלא משפטם מסור ביד בית דין של מעלה. ועל אלה אמרו בגמרא, שאין מענישים אותם בבית דין של מעלה, אלא מגיל עשרים שנה.
 
אולם באמת שהדברים אינם פשוטים כל כך. שהרי מבואר בגמרא במסכת ברכות (לא:), ששמואל הנביא, כבר כשהיה בן שנתיים, היה ראוי להענישו אילו היה חוטא. (שהרי שם מבואר בגמרא, ששמואל הורה הלכה בפני עלי הכהן, ואמר לו עלי, יפה אמרת, אבל מורה הלכה בפני רבך אתה, ועל כן ראוי להענישך, עד שבאה חנה והחזירה את עלי מדעתו).
 
וכן לגבי ער ואונן, שמבואר בדברי רבותינו שה' יתברך גזר עליהם מיתה בגלל מעשיהם, אף על פי שבודאי לא היו בני עשרים שנה. ואם כן בודאי שהדברים אינם מוחלטים לומר, שכל מי שלא מלאו לו עשרים שנה אינו נענש.
 
ויתירה מזו מבואר בדברי רבינו האר"י, שצוה לתלמידו, רבינו חיים ויטאל, שיעשה תיקון על מעשיו, על צער שציער את אמו בהיותו תינוק רך בשנים. ומבואר אם כן להיפך, שבדיני שמים מחמירים אף יותר מבדיני אדם, ואפילו בן פחות משלוש עשרה שנה נדון על מעשיו.
 
והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א  (בספרו מאור ישראל ח"א עמוד מו, ברכות דף לא:), כי בדיני אדם, לעולם הדבר תלוי בגילו של האדם, שאם הגיע למצוות, הרי הוא כבוגר (לרוב דבריו, אבל יש דברים שצריך שיגדל יותר מגיל מצוות),  ואם לא הגיע למצוות, הוא קטן שאינו אחראי למעשיו.
 
אבל בדיני שמים, הדבר תלוי בכל אדם ואדם, שאם הוא חריף וחכם מחוכם בדעתו, בודאי שמן השמים יבאו עמו חשבון, גם על מעשים שעושה בקטנותו. וכן להיפך, אם דעתו קצרה מלהשיג, לא יענישוהו מן השמים, אלא עד שימלאו לו עשרים שנה. ומה שאמרו רבותינו "שאין עונשים מן השמים עד גיל עשרים שנה", הוא בסתם בני אדם, שאין יד שכלם משגת כל כך, להבין את חומרת מעשיהם. והביא ראיות לדבריו, לכאן ולכאן.
 
ולסיכום: בדיני שמים, אין גיל מסויים המחייב את האדם על מעשיו. אלא הכל תלוי בחכמתו של האדם ובבגרותו, שאם הוא אחראי על מעשיו, הוא עלול לשלם עליהם, גם בהיותו ילד קטן, ואם אינו אחראי למעשיו, הרי שמן השמים ירחמו עליו שלא להענישו עד גיל עשרים שנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שהביאו בשמו של מרן הגאון רבי עובדיה שליט"א, לגבי ההסבר שעונש בדיני שמים לפני גיל 20 תלוי בחריפותו וחוכמתו של הקטן – לכאורה קשה מהא דאמרו גבי שרה אמנו
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים - שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה". (בראשית כ"ג א)
רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא, ובת כ' כבת ז' ליופי". 
ששרה בודאי היתה חכמה וחריפה?! א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

ראשית, בהדר זקנים כתב לחלוק על פירוש רש"י, שצריך לומר בת מאה כבת עשרים ליופי, ובת עשרים כבת שבע לחטא. וכמדומה שכן כתבו עוד מהמפרשים. ולעצם קושייתך הנאה מאד, כבר נתקשו בזה המפרשים. וראה בפירוש רבי חיים פלטיאל תלמיד מהר"ם בפרשת חיי שרה. ובחידושי הגרי"ז מבריסק ועוד.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה