הלכה ליום שני כ"ד חשון תשפ"ה 25 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת אבינו, זקננו, האיש הכשר

רבי דוד בן רחל מוראדי ז"ל

שהיום יום פקודת שנתו
רוח ה' תניחנו בגן עדן
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

בניו ונכדיו

בת שהוריה מבקשים את עזרתה

שאלה: רווקה בת עשרים ושבע, שמטפלת לבדה בהוריה ובפרט באביה המבוגר והחולה, וזאת לפי בקשת הוריה. האם עליה להמשיך להתמסר עבור הוריה כל חייה, או שהיא יכולה למצוא אדם ולהנשא אליו כדי להקים בית בעצמה, והוריה יסתדרו בצורה אחרת?

תשובה: כתב בשו"ת "תורה לשמה" (סימן רסו), שאלה: בת שציוה עליה אביה שלא תנשא, והיא רוצה להנשא וללדת בנים, האם היא מחוייבת לשמוע בקול אביה? והשיב הגאון ה"תורה לשמה", שמאחר והבת אינה מחוייבת מצד ההלכה ללדת בנים, ולכן היא רשאית לשבת בלא להנשא לאיש, לפיכך מחוייבת היא לקיים את מצוות אביה שלא להנשא, שמצות כיבוד אב חובה עליה מן התורה.

כלומר, לדעת ה"תורה לשמה", מאחר ומצות כיבוד הורים היא מצוה מן התורה, ואילו להנשא וללדת ילדים אין זה חיוב ממש מן התורה, לכן בת כזו, שמטפלת בהוריה, עליה להמשיך לעשות כן, אף על פי שעל ידי כן היא תפסיד את האפשרות להקים בעצמה בית בישראל.

אולם באמת שדברי התורה לשמה תמוהים מאד. שהרי בגמרא במסכת סנהדרין (עו.) אמרו, "איזהו רשע ערום? זה המשהה את בתו בוגרת". ופירוש הדברים, מי הוא זה שעושה מעשה רשעות בעורמה? זה מי שגורם לבתו שלא תנשא, מפני שהיא עושה מלאכה והוא מרויח מכך, וזו היא עורמת רשע.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ח עמוד קלח) תמה גם הוא הרבה על דברי התורה לשמה, והאריך לדחות את דבריו, ובכלל הדברים הביא את דעת התוספות (גיטין מא:) שאף הנשים מצוות להנשא ולהוליד ילדים. והביא שכן דעת הרבה מגדולי רבותינו הראשונים. ועוד, שהגאון מהר"ם אלשקר בתשובה סימן עב) פסק, שמותר למכור ספר תורה כדי להשיא יתומים או יתומות, ושאין לחלק בזה בין בנים לבנות וכו'.

ובאמת שכן מוכח בדברי עוד מגדולי הפוסקים, שאפילו אם נאמר שאשה אינה מצווה להנשא ולהוליד ילדים, בכל זאת אין ספק שגודל המצוה בהקמת בית בישראל, והזכות שיש לה להקים את ביתה, גוברת על פני מצוות כיבוד אביה, שמתאכזר על בתו להותירה גלמודה כל חייה, והרי היא רשאית לעזוב את בית הוריה, והאב יסתדר בהמשך חייו בצורה אחרת.

ובספר חסידים (סימן תרס), הביא מעשה בתלמיד חכם אחד שמתו בניו בחייו. והוא נותר בעולם גלמוד. ואמר לתלמידיו בשעת מיתתו, יודע אני שאין בי עוון, אלא שהיתה לי אחות קטנה אלמנה, והיתה רוצה להנשא לבעל, אך היתה מתביישת לומר לי "קח לי בעל"! ואני הייתי יכול לשדכה ולהשיאה לאיש, ולא רציתי, כדי שישאר לי ממונה ונכסיה, ובשביל זה נענשתי ומתו עלי בני בלא בנים. עד כאן. והוסיף על כך מרן רבינו זצ"ל, שמכאן מוסר השכל, לאיש כזה, אשר במקום שישתדל לקיים המצוה להשיא את בתו, על ידי נדוניה ומלבושים נאים, הוא מצווה עליה לבל תנשא לאיש, שגדול עוונו מנשוא, וצפוי לו עונש מהקדוש ברוך הוא, כי צער גדול כזה לא ניתן להמחל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה