הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ח 27 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

צוואה לנדות את אחד האחים

שאלה: אמינו ע"ה, צותה עלינו בצוואתה, שלא לשבת עם אחד מבניה, שהוא אחינו, שבעה, לא לדבר איתו לעולם, וכמובן לא להזמין אותו לשמחות. יש לציין שאחינו הוא אדם טוב וירא שמים, ורק בגלל קשיים וסיבות צדדיות, יחסיו עם אמנו לא עלו יפה. כיצד עלינו לנהוג?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל טו סעיף ה, הביא דבריו הטור בסימן רמ מחו"ס טז), האב שצוה לבנו שלא ידבר עם פלוני או שלא ימחול לו על מה שעשה לו, והבן היה רוצה להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו, אין לו לחוש לצוואתו, שאסור לשנוא לשום אדם אם לא שיראהו עובר עבירה, והאב שצוהו לשנוא, אין בכוחו להעבירו על דברי תורה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם).

כלומר, אף על פי שמצוה לכבד את ההורים בין בחייהם ובין לאחר מותם, מכל מקום מאחר וההמנעות המופגנת מדיבור עם אדם אחר, היא התנהגות של שנאה, והתורה אסרה על היהודים לשנוא זה את זה, לכן אין הבן מחוייב לשמוע לאביו שצוה עליו שלא לדבר עם יהודי אחר. ורק אם מדובר באדם שהוא בעל עבירות עד שמצוה לשנוא אותו, הרי שאז יש מקום לחוש לצוואת אביו ולהמנע מלדבר עם חבירו.

ולכן דוד המלך עליו השלום, צוה לפני פטירתו על בנו שלמה, (מלכים א, ב) לנקום בשמעי בן גרא שקילל אותו, וכמו שנאמר: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וכו', וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל". ואמנם שלמה המלך שמר את מצוות אביו כמו שמבואר בכתובים.

ומאחר ובנדון שלנו לפי דבריכם, אחיכם הוא אדם ירא שמים, והכעס הגדול שהיה לאמכם עליו נבע מסיבות שאינן מצדיקות את הרחקתו מכל המשפחה, ובודאי שאינן מצדיקות את הצוואה שלא לדבר איתו, לכן אסור לכם לשמוע לצוואת אמכם, ומה טוב אם תשפיעו על אחיכם לעלות לקברה ולבקש ממנה מחילה כדת וכדין, ומכאן ולהבא תמשיכו את חייכם באהבה ואחווה שלום ורעות.

ובענין שלפניכם עוד מצוה מיוחדת מוטלת עליכם להתרחק ממריבות ולנהוג זה עם זה באהבה ואחוה, כי תעודה בידינו מאת תורתינו הקדושה, שחפץ ה' שהאחים יהיו תמיד בשלום ובאהבה. ודבר זה למדנו מכך שאסרה התורה על האדם לישא לאשה את אחות אשתו כל זמן שאשתו חיה. כלומר, אסור לאדם לישא שתי אחיות. ומבואר בתורה הטעם לאיסור זה (ויקרא, יח, יח), משום שרצון ה' יתברך, ששתי אחיות יחיו באהבה ואחוה זו עם זו, ואין זה רצון ה' שתכנס חס ושלום שנאה ביניהן, ומאחר ושתי נשים לאיש אחד בדרך כלל אינן אוהבות זו את זו, לכן הזהירה התורה שלא ישא אדם שתי אחיות. וכמו שמפורש בפירוש הרמב"ן על התורה.

ולכן גם אמכם שנמצאת עתה בעולם האמת, יודעת כבר כי כל מה שצותה, הכל הבל, ודבריה היו מוטעים לגמרי, וגם היא חפצה שתמשיכו בחייכם באהבה ואחוה, ואדרבה, יהיו הדברים לה לנחת רוח בעולם העליון.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה