הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ח 27 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

צוואה לנדות את אחד האחים

שאלה: אמינו ע"ה, צותה עלינו בצוואתה, שלא לשבת עם אחד מבניה, שהוא אחינו, שבעה, לא לדבר איתו לעולם, וכמובן לא להזמין אותו לשמחות. יש לציין שאחינו הוא אדם טוב וירא שמים, ורק בגלל קשיים וסיבות צדדיות, יחסיו עם אמנו לא עלו יפה. כיצד עלינו לנהוג?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל טו סעיף ה, הביא דבריו הטור בסימן רמ מחו"ס טז), האב שצוה לבנו שלא ידבר עם פלוני או שלא ימחול לו על מה שעשה לו, והבן היה רוצה להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו, אין לו לחוש לצוואתו, שאסור לשנוא לשום אדם אם לא שיראהו עובר עבירה, והאב שצוהו לשנוא, אין בכוחו להעבירו על דברי תורה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם).

כלומר, אף על פי שמצוה לכבד את ההורים בין בחייהם ובין לאחר מותם, מכל מקום מאחר וההמנעות המופגנת מדיבור עם אדם אחר, היא התנהגות של שנאה, והתורה אסרה על היהודים לשנוא זה את זה, לכן אין הבן מחוייב לשמוע לאביו שצוה עליו שלא לדבר עם יהודי אחר. ורק אם מדובר באדם שהוא בעל עבירות עד שמצוה לשנוא אותו, הרי שאז יש מקום לחוש לצוואת אביו ולהמנע מלדבר עם חבירו.

ולכן דוד המלך עליו השלום, צוה לפני פטירתו על בנו שלמה, (מלכים א, ב) לנקום בשמעי בן גרא שקילל אותו, וכמו שנאמר: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וכו', וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל". ואמנם שלמה המלך שמר את מצוות אביו כמו שמבואר בכתובים.

ומאחר ובנדון שלנו לפי דבריכם, אחיכם הוא אדם ירא שמים, והכעס הגדול שהיה לאמכם עליו נבע מסיבות שאינן מצדיקות את הרחקתו מכל המשפחה, ובודאי שאינן מצדיקות את הצוואה שלא לדבר איתו, לכן אסור לכם לשמוע לצוואת אמכם, ומה טוב אם תשפיעו על אחיכם לעלות לקברה ולבקש ממנה מחילה כדת וכדין, ומכאן ולהבא תמשיכו את חייכם באהבה ואחווה שלום ורעות.

ובענין שלפניכם עוד מצוה מיוחדת מוטלת עליכם להתרחק ממריבות ולנהוג זה עם זה באהבה ואחוה, כי תעודה בידינו מאת תורתינו הקדושה, שחפץ ה' שהאחים יהיו תמיד בשלום ובאהבה. ודבר זה למדנו מכך שאסרה התורה על האדם לישא לאשה את אחות אשתו כל זמן שאשתו חיה. כלומר, אסור לאדם לישא שתי אחיות. ומבואר בתורה הטעם לאיסור זה (ויקרא, יח, יח), משום שרצון ה' יתברך, ששתי אחיות יחיו באהבה ואחוה זו עם זו, ואין זה רצון ה' שתכנס חס ושלום שנאה ביניהן, ומאחר ושתי נשים לאיש אחד בדרך כלל אינן אוהבות זו את זו, לכן הזהירה התורה שלא ישא אדם שתי אחיות. וכמו שמפורש בפירוש הרמב"ן על התורה.

ולכן גם אמכם שנמצאת עתה בעולם האמת, יודעת כבר כי כל מה שצותה, הכל הבל, ודבריה היו מוטעים לגמרי, וגם היא חפצה שתמשיכו בחייכם באהבה ואחוה, ואדרבה, יהיו הדברים לה לנחת רוח בעולם העליון.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה