הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ג 2 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתו של מורינו ורבינו

הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל

שבמשך שנים רבות נהננו בצילו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוגרים מישיבת אור עציון

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר.

נטילה שלוש פעמים
מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית הכסא, אלא די ברחיצת הידים בלבד. וכן משמע מדברי מרן השלחן ערוך. אולם יש אומרים שאף בנטילה זו צריך ליטול ידיו שלש פעמים, והביאו ראיה לדבריהם מדברי הזהר הקדוש.

ומרן הרב חיד"א בספרו מחזיק ברכה (סק"ו) דחה את הראיה שהביאו מדברי הזהר הקדוש, וכתב שדברי הזהר לא נאמרו אלא לגבי נטילת ידים שחרית, אבל נטילה זו אחרי שעשה אדם את צרכיו, אינה אלא ברחיצת הידים בלבד. אלא שסיים מרן החיד"א, "וחזינן לרבנן קשישאי (וראינו לרבותינו הזקנים) שרחצו שלש פעמים". וכן דעת השל"ה הקדוש, שאף נטילה זו דינה בשלש פעמים.

ומכל מקום להלכה אנו נוקטים כדברי מרן השלחן ערוך, שאין חיוב בזה, ודי ברחיצת ידים מן הברז פעם אחת. ומכל מקום המחמיר ליטול את ידיו שלש פעמים, כפי שכתבו כמה מגדולי הפוסקים, תבא עליו ברכה. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה נוטל ידיו שלש פעמים כדין נטילת ידים בשחרית.

נטילה עם כלי
ועתה עלינו לבאר, האם יש צורך ליטול ידיים מתוך "כלי" לאחר שעשה צרכיו, או שדי בשטיפת הידיים מהברז?

כתב בספר "אליה רבה" בשם מהר"ח הכהן, שאף על פי שיש ליטול ידיו שלש פעמים לאחר שעשה צרכיו, מכל מקום אין צורך ליטול דוקא מתוך "כלי" כפי שיש בזה חיוב בנטילת ידים לסעודה, אלא רשאי לרחוץ ידיו שלש פעמים ודי בכך. וכן משמע מדברי רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (ויצא אות ה). וזהו אף לדברי מרן החיד"א שהזכרנו. (אף על פי שהוא לא כתב לחלק בזה).

ובזמנינו יש שכתבו שיש ענין להחמיר גם בנטילה זו ליטול מתוך כלי דוקא, וניסו להביא ראיות לדבריהם. אולם באמת שאין ממש בדבריהם, ואין בדבר חסידות כל כך. (ראה בשו"ת שמע שלמה ח"ב סי' א). גם הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, היה נוהג שלא לדקדק ליטול ידיו מתוך כלי, אלא רוחץ ידיו שלש פעמים ותו לא מתחת לברז המים. וכן כתב הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף, וכן כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (עמ' קכז). וכן ראינו בעינינו, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יוסף צדיקא, לא היה מדקדק ליטול ידיו מתוך כלי, אלא היה רוחץ ידיו לסירוגין שלוש פעמים בכל יד מהברז. גם שמענו שכן היה מנהג הגאון רבי שלום הכהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, שאף על פי שנטל ידיו שלש פעמים, מכל מקום לא היה מדקדק ליטול מתוך כלי.

ולסיכום: מעיקר הדין די ברחיצת הידים מתוך הברז פעם אחת (בתנאי שיהיה במים שיעור רביעית, כלומר כשמונים מיליליטר מים). וממדת חסידות רבים נוהגים ליטול ידיהם שלש פעמים מן הברז או מן הכלי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שנוטל ידיו מהברז לאכילת לחם (ללא כלי) יכול לברך על נטילת ידיים? י"א טבת תשפ"ג / 4 בינואר 2023

לא. בנטילת ידיים לסעודה חייבים שיהיה כלי ממש.

<p>אם בבית הכסא יש גם ברז לשטיפת הידיים אחרי השירותים , האם מותר לי ליטול את ידיי באותו מקום ? או שמה עליי ליטול מחוץ לשירותים , תודה!!</p> ה' כסלו תשפ"ג / 29 בנובמבר 2022

<p><br /> <br /> עליך ליטול בחוץ. רק בדיעבד במקרה שאין ברירה, כמו אדם שנמצא במלון, יכול להקל ליטול שם, ולא ינגב את ידיו, ויצא, ואז ינגב את ידיו.&nbsp;</p>

לא הבנתי כ"כ את ההלכה. נטילת ידיים זה מנהג ולא חובה? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

נטילת ידים היא חובה גמורה. רק שבפרטי הדינים יש מנהגים שונים. וכפי שביארנו היטב. 

יש סתירה בדבריכם לגבי מנהג מרן, הוא נטל מכלי שלוש פעמים או לא? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

אין סתירה כלל. כתבנו, שמרן ז"ל היה נוטל שלא מתוך כלי, אלא מהברז, ושהיה נוטל שלוש פעמים לסירוגין, אבל היה עושה כן מהברז

אם מתפנים מיד כאשר קמים מהמיטה בבוקר צריך לברך אשר יצר, על אף שמיד לאחר שמתלבש יאמר את ברכות השחר כולל ברכת אשר יצר(כלומר תוך לערך 15 דקות)? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

יוכל להמתין עם ברכת אשר יצר, כדי לברך אותה לאחר מכן בסמיכות עם ברכת אלהי נשמה.

כתבתם - והמחמיר ליטול את ידיו שלש פעמים תבא עליו ברכה. וכן מנהג מרן הרב שליט"א שנוטל ידיו שלש פעמים כדין נטילת ידים בשחרית
מי נוטל בשחרית בלא כלי? ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!
הכוונה כדין נטילת ידים שחרית שנוטל ידיו שלש פעמים ולא פעם אחת. אבל אין צורך בכלי.
 
בברכת התורה, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה