הלכה ליום חמישי ל' חשון תשפ"ג 24 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מנשה בן זווירה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הוצאת המים מקופסאות שימורים בשבת

ההלכה מוקדשת גם לעלוי נשמת הבחור היקר
אריה בן משה שצ'ופק ה' יקום דמו
שנהרג אמש על קדושת ה' בפיגוע הרצחני בירושלים.
כמו כן יהיו הדברים לרפואת מורינו ורבינו הגאון
רבי שמעון רפאל (בעדני) בן חביבה שליט"א
ולרפואת כל פצועי הפיגועים אמש
הוקדש על ידי
הלכה יומית
- - - - - - - - -  -

שאלה: קופסאות שימורים של זיתים או מלפפונים או דג טונה, האם מותר לשפוך מהם את המים, בכדי שישאר בתוכם רק המאכל, או שיש בזה איסור משום בורר?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הסברא לאסור
הנה בנדון שלנו, לכאורה יש לאסור לשפוך את המים מן הקופסא על ידי הטיית הקופסה בעדינות, משום שבכל נמצא כבורר "פסולת מתוך אוכל", שהרי המים הם הפסולת, שאין לו רצון להשתמש בהם, והזיתים, או הדג, או המלפפונים, הם האוכל.

שפיכת המים נחשבת ברירת אוכל מתוך פסולת
אולם באמת שכתבו גדולי הפוסקים, שברירה באופן כזה, אינה נחשבת לברירת "פסולת מתוך אוכל", אלא להיפך, משום שמה שנשאר בידו של הבורר, הוא האוכל, נמצא שהוא מוציא את האוכל מן הפסולת שנשפכת למטה.

וכן מבואר במשנה ברורה (בהקדמה לסימן שיט), שמה שאסרה התורה לברור בשבת באמצעות נפה (מסננת), הכוונה היא, שאסור לברור באופן שהאוכל נופל דרך הנקבים של המסננת, והפסולת נשארת בתוך המסננת, אבל להיפך, כגון באופן שהאוכל גס ועב, והפסולת דקה ונופלת דרך הנקבים של המסננת, באופן כזה נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת, (ואף על פי כן אסור לעשות כן בשבת, משום שהוא בורר על ידי כלי). וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

האם יש להקל בשפיכת המים אפילו שלא על מנת לאכול "מיד"
ומעתה בנדון שלנו גם כן, נראה שהמטה את קופסת השימורים בכדי שישפך ממנה רק המשקה שבתוכה, נחשב  כבורר אוכל מתוך פסולת. אולם גם כאשר בורר אוכל מתוך פסולת, כבר למדנו שאין להקל בזה אלא כשעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר מיד, אבל אם אין בכוונתו לאכול מתכולת הקופסא אלא לאחר יותר מחצי שעה, אין להקל בדבר.

אלא שבנדון שלנו, יש סברא נוספת להקל לגמרי, משום שהזיתים או המלפפונים, הם ניכרים מאד שהם עומדים באופן נפרד מן המשקה שאיתם, ולכן לדעת הרבה פוסקים אין בדבר איסור ברירה כלל בשבת, ואפילו אם בכוונתו לאכול מהזיתים רק לאחר יותר מחצי שעה, גם כן יש להקל בזה מעיקר הדין, לשפוך רק את המים מן הקופסא.

וכן פסק למעשה מרן הרב זצ"ל, שבקופסאות של זיתים ומלפפונים, יש להקל לשפוך מהם את המים בשבת, שאין בזה איסור בורר.

ונראה שבקופסאות של דג טונה, יש להקל לשפוך מהם את המים הנפרדים מן הדג, כלומר, חלק מן המים או השמן שעל הדג, אבל השמן או המים המעורבים ממש בגוף הדג, אין להקל לשפוך אותם בשבת, הואיל ואינם עומדים באופן ניכר מחוץ לדג.

ולסיכום: קופסאות של מלפפונים או זיתים, מותר לשפוך מהם את המים בשבת, ולהשאיר בתוכם רק את המאכל עצמו. ובקופסאות דג טונה, יש להקל בזה באופן ששופך את רוב השמן או המים, אבל המים והשמן שבלועים בין חלקי הדג, יש להחמיר שלא לשפכם בשבת. (אלא אם בכוונתו לאכול מן הדג באופן מיידי).

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי ההלכה שלמדנו היום מסתבר שמותר לשפוך את המים שנמצאים בסיר עם הביצים כדי שישארו לנו רק הביצים ל' חשון תשפ"ג / 24 בנובמבר 2022

נכון מאד. 

שלום כבוד הרב,

הרב כתב "יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. "

רצינו לשאול האם הרב יכול בבקשה להביא לנו איפה זה כתוב בספרי הרב עובדיה זיע"א

תודה רבה כ"ט אייר תשפ"א / 11 במאי 2021

לדוגמא בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד רל. וכן שמעתי ממנו בעל פה. 

בסימן שיט במ"ב ס"ק נה מפורש שכששופך יין מחבית עם השמרים חשיב אוכל מתוך פסולת ומותר לאלתר. ולהפך כששופך שומן מתוך רוטב אסור שחשיב שופך פסולת מתוך אוכל. יוצא שמה שנשפך הוא הנברר מתוך מה שנשאר. מדוע יהיה מותר לשפוך את השמן מהטונה הרי זה נחשב פסולת מתוך אוכל? כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. 

בסימן שיט במ"ב ס"ק נה מפורש שכששופך יין מחבית עם השמרים חשיב אוכל מתוך פסולת ומותר לאלתר. ולהפך כששופך שומן מתוך רוטב אסור שחשיב שופך פסולת מתוך אוכל. יוצא שמה שנשפך הוא הנברר מתוך מה שנשאר. מדוע יהיה מותר לשפוך את השמן מהטונה הרי זה נחשב פסולת מתוך אוכל? כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

יפה כתבת. זו דעת המשנה ברורה. ויש בזה מחלוקת עצומה בין האחרונים. ולדעת מרן זצ"ל מה שנשאר ביד הוא הנברר. 

אם אין בזה משום בורר מחמת שהוא לוקח אוכל מתוך הפסולת, מדוע אתה אוסר להוציא את השמן שבין חלקי הדג? הרי מותר לברור אוכל מפסולת לאלתר..
ואם תאמר שזו מחלוקת אם זה נחשב אוכל או פסולת.. השמן ניכר ברגע שהוא נשפך שזה אינו מחובר לדג... י"ד אלול תשע"ז / 5 בספטמבר 2017

כתבנו להחמיר בזה, משום שאחד הטעמים להקל לשפוך את השמן, הוא משום שהשמן הוא משקה, והדג הוא אוכל, והם ניכרים בפני עצמם. אבל השמן ששקוע בדג, אינו ניכר אלא לאחר שברר אותו כבר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה