הלכה ליום רביעי כ"ב חשון תשפ"ג 16 בנובמבר 2022

ברירת פירור לחם או גרעין לימון מתוך משקה בשבת

שאלה: פירור לחם או גרעין לימון שנפל בשבת לתוך כוס משקה, האם מותר להוציא את הפירור מן הכוס, או שיש בזה איסור משום "בורר" בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות דיני בורר. שאסור לברור בשבת אלא בשלשה תנאים. שיברור את ה"אוכל" מן הפסולת ולא את הפסולת מן האוכל. שיברור ב"ידו" ולא על ידי כלי, כגון מסננת. שיברור על מנת לאכול באופן "מיידי" ולא בכדי לאכול לאחר זמן.

ועתה בנדון שאלתינו, הנה לכאורה בודאי שהמוציא פירור לחם מכוס משקה, נחשב כבורר בשבת, שהרי הוא בורר את הפסולת מן האוכל, כי אין לו שום חפץ בפירור הלחם, אלא במשקה.

דברי המהריט"ץ
הנה בנדון שלנו ממש נחלקו גדולי האחרונים. כי הגאון מהריט"ץ כתב (בשו"ת מהריט"ץ סימן רג), שאין שייכות למלאכת ברירה בדבר שהוא לח (רטוב, כגון משקה), הואיל וברירה היא דוקא בדבר יבש, כגון קטניות או פירות וכדומה, (או כשעושה כן באופן שרגילים לברור דבר שהוא לח, כגון סינון), אבל דבר יבש שנפל לדבר לח, וכגון זבוב שנפל לכוס יין, והוא מוציאו בידו, מותר לעשות כן, ואין בזה איסור ברירה כלל. והאריך בנדון זה, וסיים את דבריו במליצה מפורסמת, "שאין ברירה בלח – וגם את הצרעה ישלח". (על פי הנאמר בחומש דברים פ"ז, "וגם את הצרעה ישלח ה' אלהיך בם").

דברי מהר"י חאגיז
ואמנם רבים מרבותינו האחרונים חלקו על דברי המהריט"ץ, וכתבו שאף בדבר לח שייך איסור ברירה. אולם מרן הרב זצ"ל, הביא דברי רבים מהאחרונים שהסכימו לדבריו, וצירף כמה סברות המסייעות לדברי המהריט"ץ, ובהם דעת הגאון מהר"י חאגיז בספר עץ החיים, שכתב, שכל דבר שהוא "ברור ועומד", כלומר שהוא ניכר מאד מתוך התערובת, כמו זבוב שצף על פני המשקה, לא שייך בו דין ברירה, כי בנטילת הזבוב הוא לא "מוברר" יותר ממה שהיה כבר קודם לכן. ולפי דבריו מותר גם לברור פירור לחם מן המשקה ללא חשש.

המסקנה להלכה
ולמעשה כתב מרן הרב זצ"ל, שאף שהרוצה לסמוך על סברה זו ליטול דבר שהוא צף על פני המשקה, יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום טוב להחמיר ליטול יחד עם פירור הלחם גם מעט משקה, כלומר, כשבורר את הלחם על ידי כף, יקח גם מעט מהמשקה עצמו, שאז יש להקל בזה בריוח, הואיל והוא נוטל אוכל יחד עם הפסולת.

ומן האמור נלמד גם כן, שהסוחט בשבת לימונים בשבת לתוך משקה (שמותר לעשות כן בשבת כפי שביארנו כבר), וגרעיני הלימון צפים על פני המשקה, מותר לברור אותם בשבת ולהוציאם על ידי כף, או בידו. אבל הסוחט לימון לסלאט בשבת, ונפלו בסלט גרעיני לימון, אסור להוציאם בשבת, הואיל והוא בורר פסולת מן האוכל.

וכמו כן נראה שאין לסחוט בשבת לימון על סלאט, באופן שמניח את ידו, ועליה סוחט את הלימון, והגרעינים נשארים בתוך ידו, הואיל ונמצא שהוא בורר את הגרעינים מן המשקה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב אפשר ליטול השקיק תה מן הכוס ? כ"ב חשון תשפ"ג / 16 בנובמבר 2022

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

שלום רב חזק וברוך על הזיכוי רביםצ העצום אין אדם שאני מכיר שלא משתמש בלימוד שלכם תמשיכו להפיץ הלכות כל ימי חייכם!
לגבי מסחטת לימון קטנה המיעדת רק ללימון כמו שמצאנו בדין טחינה שאם נייחד את הפומפיה לטחינת גבינה יהיה מותר כך גם בלימון שהכל יודעים שזה ללימון יהיה אפשר להקל או שיש הפרש ביניהם<
ולגבי ברירה הרי לא נסחט הכל ועדיין יש פרי במסחטה האםמ גם באופן כזה שייך בורר? כ"ט תמוז תש"פ / 21 ביולי 2020

ראשית, תודה על הדברים, חזק ואמץ!

לגבי מה ששאלת, הרי פומפיה לטחינה, גם אם ייחד אותה תהיה אסורה בשימוש בשבת כשיש מלאכת טוחן. ורק ביום טוב יש להקל. ולכן כם לגבי כלי של סחיטה וברירה, (ואף שנשאר שם מעט ממיץ הלימון, הרי דעתו להשליך הכל והכל בטל בפסולת), אי אפשר להקל להשתמש בו בשבת. 

כיצד בכל זאת ניתן לסחוט לימונים בשבת, מבלי לעבור על איסור בורר? י"ז חשון תשע"ב / 14 בנובמבר 2011

ניתן לסחוט את הלימון עם הגרעינים. ואם סוחטים למשקה, והגרעינים צפים, מותר לברור אותם ביד.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה