הלכה ליום שישי א' כסלו תשפ"ג 25 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת מורינו ורבינו הגאון

רבי שמעון רפאל (בעדני) בן חביבה שליט"א

שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה. אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרשת תולדות

מיוסד על פי דברי הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל. נערך על ידי הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן זצ"ל

נאמר בפרשה: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו, בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר וכו', בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת".

לאחר מכן נאמר שיעקב הקדים את עשו, ובא לקבל את הברכות, ועליו אמר אביו ובירך: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ".

"וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ וכו'. וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי אָתָּה? וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו! וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וכו', כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו וכו' הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה וכו', וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ".

רבים מאד המדרשים והפירושים בדברי רבותינו בפסוקים הללו, שמלאים עומק ומשמעות לדורי דורות, אולם אנו נניח, שהניחו לו ליצחק אבינו מן השמים מקום לטעות, ולאהוב את עשו, עד שיעקב יקבל את הברכות בצורה שקיבל לבסוף את הברכות. אולם תמוהים הדברים, מה שנאמר: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד", שפירשו רבותינו, שראה גיהנם פעורה מתחת רגליו של עשו, כלומר, באותו הרגע, כבר ידע יצחק שעשו בנו רשע, ושגיהנם פעורה תחת רגליו, ולכן גם הוסיף ואמר על יעקב "גם ברוך יהיה", אם כן מדוע כעת, הוא אינו מגרש מעל פניו את עשו? מדוע הוא מתאמץ ולבסוף מברך אותו בברכות אחרות? יתר על כן, תמוה הדבר, שגם לאחר כל המעשה הנורא הזה, שיעקב ברח מעשו ונסע לחרן, הרי עשו המשיך לשמש את אביו כמו שמפורש במדרש, ואיך זה שהסכים יצחק שישמש אותו בנו הרשע?

לכאורה היה על יצחק לרחק את עשו, ואילו אנו רואים שהוא בחר באפשרות השנייה, לברך את עשו! מדוע?

רבותינו מספרים (חגיגה דף טו.) על אלישע בן אבויה, המכונה "אחר", שהיה מגדולי התנאים, וזכה לצפות ברזי הנהגת הבורא בספרי העולמות העליונים, אך טעה, והסיק מסקנות הרסניות. עד כי שמע בת קול שיצאה ואמרה, "שׁוּבוֹ בָּנִים שׁוֹבָבִים, חוּץ מְאַחֵר"! אמר לעצמו, הואיל ונטרדתי מן העולם הבא, אהנה לכל הפחות מן העולם הזה, יצא והתפקר! כל חבריו ותלמידיו עזבו אותו, מלבד אחד, רבי מאיר!

שאל על כך הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת"), מדוע רבי מאיר לא נהג כמו כולם? מדוע לא עזב את אחר? והתשובה על כך, כי רבי מאיר עדיין חפץ לקרב את אחר, ולהחזירו למוטב!

וכך מספרים רבותינו, שאמר לו רבי מאיר לאחר, חזור בך! אמר לו אחר, כבר שמעתי מאחרי הפרגוד, "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"! ובכל זאת, מוצאים אנו בדברי רבותינו, כי שוב ושוב ניסה רבי מאיר להחזיר את אחר בתשובה. ואפילו אחרי מותו עוד פעל פעולות להיטיב את מצבו.

רבותינו בגמרא במסכת גיטין (דף נו.) מספרים על נירון קיסר, שנשלח להחריב את ירושלים. בהתקרבו לירושלים, ערך כמו "גורל", השליך חץ לצד מזרח, והנה החץ פונה לכיוון ירושלים! השליך לצד מערב, ולכל הצדדים, ותמיד ראה שהחץ עף לכיוון ירושלים! ראה בכך סימן שעליו להחריב את ירושלים, ומן השמים מסכימים על כך!

ובכל זאת, ניגש לילד יהודי, אמר לו, "פסוק לי פסוקך"! השיב לו הילד: "וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל". כלומר, אדום אמנם יחריבו את בית המקדש, אבל לאחר מכן עתיד ה' להפרע מהם על מה שעשו. אמר נירון קיסר, רוצה הקדוש ברוך הוא להחריב את ביתו, ואחר כך לקנח ולנקות את ידיו בי? ברח והתגייר, ויצא ממנו, מצאצאי צאצאיו, רבי מאיר!

כעת הכל מובן! רבי מאיר אמר לעצמו, סבו של סבי, היה עתיד להחריב את בית המקדש, ולאבד את כל עולמו לנצח נצחים, לבסוף התגייר, והשתנה מן הקצה אל הקצה! אם כן בודאי שגם לאחר, עדיין יש תקוה!

ואיך קיבלו בכלל את נירון קיסר כיהודי? אלא שהגיור משנה את האדם! "גר שנתגייר כקטן שנולד" (יבמות מח:), וכשם שזה נכון לגבי גיור, זה נכון לגבי חזרה בתשובה.

אף פעם אין להתייאש משום יהודי. כך ראינו אצל מרן רבינו זצ"ל, שתמיד היה ממש משוכנע, שלכל יהודי יש תקוה טובה, ואפילו כשבאו לפניו אנשים הרחוקים ביותר, האמין בהם, שיש בלבם ניצוצות של קדושה, שניתן להפיח בהם אש, שעתידה לבעור בלבם ולהשיבם אל ה'! לכן לא התייאש יצחק מעשו הרשע, המשיך והמשיך עד סוף ימיו לקרבו, ולברכו, ללמדו מה שאפשר, לפעול בכל דרך, כדי לשפר את מצבו של בנו, ואולי אף להשיבו בתשובה!

ישראל מומר, גיהנם פתוחה תחת רגליו, ובכל זאת בכוחו להשתנות מן הקצה אל הקצה!

שבת שלום

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה