הלכה ליום ראשון א' תמוז תשע"ז 25 ביוני 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן רחל ע״ה

שמחר פקידת שנתו
תיהי מנוחתו עדן
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

הדחת רב ממשרתו

שאלה: בעירינו ישנו רב ראשי, וכעת פועלים רבנים אחרים מארה"ב ומאירופה, בתמיכתם של רבנים מארץ ישראל, להדיח אותו ממשרתו. האם יש דבר כזה? איך נדע מי מהרבנים צודק?

תשובה: כתב רבינו מאיר אבולעפיא הלוי (המכונה הרמ"ה, שחי לפני כשמונה מאות שנה, והיה חבירו של הרמב"ן, וחיבר ספרים גם על פי הקבלה), שכל הדינים שנאמרו לעניין כבוד תלמידי חכמים, לא נאמרו אלא בתלמיד חכם אמיתי ירא אלוקים, אבל תלמידי חכמים המזלזלים במצוות ואין יראת שמים על פניהם, הרי אלו כקלים שבציבור, והם מחללים שם שמים, ועליהם התנבא הנביא מיכה (פרק ג), "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין (תל חורבות) תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". ומבואר מדבריו, שאין כל משמעות לחכמת התורה של הרב, אם אין בו יראת ה', וכמו שפסק להלכה מרן השלחן ערוך בזו הלשון: תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור.

ומרן השלחן ערוך פסק בזו הלשון: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. ומקור דבריו מדברי הגמרא במסכת מועד קטן (דף יז.).

ובדורות האחרונים אירע לצערינו כמה פעמים, שהיו רבנים שה' חנן אותם בלשון לימודים, בשפה בהירה וכושר נאום, ולפיכך נמשכו אחריהם רבים מהציבור. והערכת הציבור כלפי אותם רבנים, לא נבעה מחכמתם בתורה, שהרי בדרך כלל מדובר היה ברבנים שאינם גדולים בתורה, רק שהיו בקיאים בקצת דינים ודרושים וכדומה. ופיתחו לעצמם שיטות משיטות שונות לדרוש בדברים האסורים בפני הקהל.

ובמקרה העומד לפניכם, הלא ידענו מי הוא אותו רב עליו הנכם שואלים. וכבר נתפרסמו ברבים דברים אשר דרש, ובהם גילה פנים בתורה שלא כהלכה, כאשר דרש ברבים כאילו קבלות חכמינו זכרונם לברכה בפירושי התורה אינם מוחלטים, והיקל בדיני תורה מפורשים להיפך מדעתם של כל הפוסקים, ודיבר דברים זרים על ה' ועל משיחו, באומרו לציבור שלא יתנו לרבנים לנצל את בורותם, כאילו חס ושלום כל הרבנים מרמים את הציבור, ודרש דרשות של דופי בעניני "אוקימתא" שבגמרא ובפרשנות רבותינו לדברי התורה המפורשים, ודברים שקבלו רבותינו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום בהלכה למשה מסיני, הוא טוען כי הם אינם כוונת התורה האמיתית, ומושך רבים לעסוק בספרי מינות ואפיקורסות, עוד ועוד. ואין לנו להאריך בדבריו ובהבליו, ובפרט שלאחרונה הוסיף חטא על פשע, ועל עוונות שריחקה התורה וקראתם "תועבה", דיבר בצורה הפוכה לגמרי מכוונת התורה, ונתן מקום לדברי שבח על החוטאים ועל מעשיהם, והכל כדי להתגדל ולמשוך אחריו עוד רבים שישמחו לשמוע דבריו ולקבל הרשאה מרב בישראל לזלזל במצוות התורה ובחכמיה. אוי לאזנים שכל שומעות. אוי לו לדור שנתקע בכך.

ובודאי שחובה קדושה מוטלת על שאר הרבנים להזהיר מפני רב שדעותיו כוזבות, שהרי ביד הרב נתונות המפתחות ללבותיהם ולאמונותיהם של הקהל. וכשם שהרב יכול להשפיע טובה וברכה על הקהל, כמו כן עלול הוא ח"ו לגרום למכשלות אשר אחריתן מי ישורנה.

והנכם שואלים, מנין לכם לדעת מי הוא הצודק. והתשובה לכך כפולה. ראשית באמת עליכם לסמוך על גדולי הרבנים בכל מה שיפסקו בענין אותו רב. שהרי אותם רבנים גדולי תורה שיצאו נגד אותו רב, ומבקשים את הדחתו משררתו, ידועים ומפורסמים במשך שנים רבות שהם באמת גדולים בתורה וביראה. ופועלים למען ה' ולמען התורה כל חייהם. וחלילה לחשוב שיוציאו שם רע על רב אחר לחינם, ויקראוהו "אפיקורוס" על לא דבר. והדברים ברורים.

והענין השני שעליכם לדעת, כי באמת נתן ה' יתברך בדעתם של רוב הבריות, להבחין בין טוב לרע, וכל אדם יוכל להבחין בעצמו כי דברי אותו רב אינם תואמים למסורת התורה שהועברה אלינו בכל הדורות, והוא הולך ממש בדרכי הצדוקים והבייתוסים ושאר מסלפי התורה שבכל הדורות, אשר גם אז רבים נהרו אחריהם, ואחריתם עדי אובד. והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

ואין זה נוגע לשאר המחלוקות בין הרבנים, שזה אומר כך וזה אומר כך, כי כאן המדובר הוא על יסודות התורה והאמונה במסורת ישראל ובדרכי הפסק וההוראה והמחשבה, וכל הנוגע ופוגע בענינים יסודיים אלו ודורש בהם דברים כפי העולה על רוחו בשרירות לבו, יסטה בנקל מדרך התורה לדרך זרה, והרי הוציא עצמו מכלל הרבנים, ומכלל ישראל מאמינים בני מאמינים, ונכנס בצל קורתם של המינים המסלפים את התורה, אשר לא פסקו במשך אלפי שנים בין ישראל ובין הגויים, עד כי יבוא משיח צדקינו, ואז תרד רוח טהרה לעולם, וכולם יכירו וידעו כי ה' אמת ותורתו אמת.

וה' יתברך יערה רוח ממרום, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. אמן כן יהי רצון.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה