הלכה ליום ראשון כ"ד סיון תשס"ז 10 ביוני 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין קריאת ספר בשבת לאור הנר

במשנה במסכת שבת (דף יא) שנינו, אסור לאדם לקרוא בשבת לאור הנר, וטעם האיסור בזה מבואר בגמרא (דף יב) שהוא מפני שחששו רבותינו שמא יטעה מחמת עיונו בספר ויטה את הנר,(דהיינו שבכדי להרבות את האור הבוקע מהנר, יטה את השמן שבנר על צידו, ובכך יכשל באיסור מבעיר בשבת שהוא איסור תורה.) ואמרו עוד בגמרא, מעשה ברבי ישמעאל בן אלישע שאמר, אני אקרא ולא אטה, מפני שהיה חלוק על דעת רבותינו שגזרו איסור בזה, ואמר אני אקרא לאור הנר וברור לי שלא אכשל ואטה, פעם אחת קרא לאור הנר וכמעט נכשל והטה, אמר,"כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר". והוא מפני שרבותינו לגודל חכמתם, ידעו לרדת לסוף דעתו של אדם, וידעו טבע בני אדם, ולפיכך בכל גזרותיהם גזרו מה שגזרו.

וזו לשון מרן בשלחן ערוך (סימן ער"ה): אין קורין בספר לאור הנר, ואפילו אינו מוציא בפיו (כלומר אפילו שאינו מוציא בשפתיו מה שהוא קורא, אלא קורא בהרהור הלב בלבד) שמא יטה את הנר. ואפילו הוא (הנר) גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, שלא חילקו חכמים בדבר. ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא (הנר) בעששית או קבוע בחור שבכותל (שבקיר) וכן בנר של שעוה.

ומבואר בפוסקים שהוא הדין לגבי כל דבר שמצריך עיון, כגון לבדוק את חוטי הציצית אם הם כשרים וכדומה, שאסור לעשות כן לאור הנר ביום השבת. אבל דבר שאינו מצריך עיון רב, מותר לעיין בו לאור הנר. לפיכך הרוצה לעיין בליל שבת בשעונו בכדי לדעת מה השעה, רשאי לעשות כן לאור הנר, מפני שאין הדבר מצריך דקדוק כל כך בכדי שנחוש להטיית הנר. וכן כל דבר השגור על לשונו של האדם הקורא, כגון פיוטים שהוא רגיל לאמרם בכל שבת וכיוצא בזה, מותר לקרוא בהם לאור הנר, מפני שאינו צריך כל כך לאור הנר בכדי שנחוש שמא יטה.

ומכללם של דברים אנו למדים, שמי שקם משנתו בליל שבת, אחר שכבה כבר האור על ידי "שעון שבת", אסור לו לעיין בספר וכיוצא בזה לאור הנרות שמא יטעה ויטה את הנרות. ואף על פי שבנרות של שעוה (פרפין) המצויים בזמנינו לא שייכת כל כך גזירה זו, מכל מקום כתב מרן בבית יוסף שאף בנרות אלו שייך חשש שמא ימחוט ויחתוך ראש הפתילה,ואחר כך ידליקנו שוב בכדי ליפות את אור הנר ושוב נמצא נכשל באיסור הבערה בשבת, ולפיכך אין אנו יכולים לחלק בזה, וכל הנרות בכלל האיסור.

 

ולאחרונה הופיע ספר הליכות עולם למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ושם העלה להקל לקרוא לאור נרות של שעווה המצויות בזמנינו.

 

ובהלכה הבאה נבאר דין זה בענינים אקטואליים יותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה