הלכה ליום חמישי ב' אדר תשפ"ג 23 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרגלית בת זרירה ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

משלוח מנות - פירות שביעית

שאלה: האם מותר לתת משלוח מנות, מפירות או ירקות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה: השנה שעברה, (תשפ"ב), היתה שנת השמיטה, וכמו שביארנו, גידולי שנה זו שגדלו בקרקע של יהודי בארץ ישראל, יש בהם קדושת שביעית. וכפי שמצויין בצד הפירות בכל חנות פירות שיש שם השגחה מוסמכת, ומציינים בפירוש את מקור הפירות והירקות, ואם יש בהם קדושת שביעית.

וכעת רוב הפירות המצויים בשווקים ברשתות שבריכוזים דתיים, כאשר הם מתוצרת ישראלית, הם פירות שביעית. (בדרך כלל מופיע: "אוצר בית דין").

פירות שביעית מותרים באכילה, ומותר לאדם לאכול מהם כמה שירצה, ורשאי לתת מהם במתנה לחבריו ולקרוביו בלי פקפוק.

סחורה בפירות שביעית
נאמר בתורה על פירות השביעית, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו במסכת בכורות (דף יב:), "לאכלה" ולא לסחורה. כלומר, אף על פי שמותר לאדם לאכול מפירות השביעית, בכל זאת אסור לו לסחור בפירות אלה. (מלבד קניית מעט פירות וכדומה, וכפי שנוהגים בחנויות הפירות שיש בהן השגחה על עניני שביעית).

וממה שאסרה התורה לסחור בפירות שביעית, למדו רבותינו שאסור לאדם לפרוע את חובו מפירות שביעית. כלומר, אדם שהיה חייב לחבירו מאה תפוחים, אסור לו לשלם במאה תפוחים של שביעית, שהרי זה כמי שסוחר בפירות שביעית, כי החזרת חוב דומה למקח וממכר.

משלוח מנות בפירות שביעית
ומכאן יצאו כמה מאחרוני זמנינו לדון, האם מותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. שהרי חיוב גמור על כל אדם לתת "משלוח מנות" לרעהו. ואם כן, בנתינת המשלוח מנות, הרי הוא דומה למי שפורע חובו. ולכן כתב הגאון רבי גרשון ליברמן (משנת יוסף, ח"א סימן כז), שיש מקום לאסור נתינת משלוח מנות מפירות שביעית. גם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ז סימן קפג) צידד להחמיר בזה. אולם לא הביאו ראיה מכרעת לאסור, רק כתבו שכן מסתבר יותר. שנתינת המשלוח מנות הרי היא כפריעת חוב.

דברי המתירים
ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (המחבר בן איש חי) בשו"ת תורה לשמה (סימן קצג) כבר הקדים ודן בזה, וכתב שמותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. (ושם דן האם מותר להחזיר משלוח מנות מפירות אלה, אבל הנתינה הראשונה מפירות שביעית, לא חשש בה לאיסור כלל).

וכן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (מנחת יצחק ח"י סימן נז) כתב שמסתבר שנתינת משלוח מנות אינה בכלל סחורה בפירות שביעית, וכשם שמותר לעשות את כל המצוות מפירות שביעית, כגון, לקנות מצה לליל פסח, וכן לקנות אתרוג לסוכות, הכל מותר אפילו מפירות שביעית, שאין זה בכלל איסור סחורה או פריעת חוב, כמו כן מצוות משלוח מנות, שאינה בכלל תשלום חוב, שהרי הפירות שייכים לגמרי לבעליהם, והוא ברצונו נותן אותם למי שיחפוץ, ואין עליהם שעבוד ממוני לומר שיהיה בנתינתם משום פריעת חוב.

הדין למעשה
ומאחר ושביעית בזמן הזה אינה מן התורה, לכן היה לנו לפסוק להלכה להקל בנדון זה. ובפרט שהגאון רבי יוסף חיים כתב בפשיטות להקל בזה, והמחמירים שהחמירו, לא הביאו ראיות מכריעות לדבריהם. אולם מלשון מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (פורים עמוד קנד), משמע שנטה גם הוא להחמיר בזה. ועל כן המחמיר בנדון זה שלא לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית, תבוא עליו ברכה.

ולכן גם אותם שמזמינים "סידור פירות" ושולחים אותו כמשלוח מנות לחבריהם ביום פורים, צריכים לשים לב לפרט זה, שלא יהיו שם פירות עם קדושת שביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הלכתית אפשרי לעשות משלוח מנות ממגש פירות? האם יש צורך להוסיף דבר נוסף? אני שואל מבחינת מצוות משלוח מנות ולא מבחינת שביעית. תודה מראש ה' אדר ב תשפ"ב / 8 במרץ 2022

אפשר לקיים את המצווה בפירות. 

האם גם בסוכות יש עניין לא לקחת אתרוג של שביעית מצד פורע חובו בפירות שביעית דהיינו חוב המצוה המוטלת עליו כמו במשלוח מנות הראשון?? י"א טבת תשפ"ב / 15 בדצמבר 2021

לא. אין שום ענין כזה. הפרי הוא שלו לגמרי, ומקיים בו מצוה, מה שאין כן לגבי משלוח מנות שעושה בו דבר שדומה לסחורה. 

אשמח לדעת מדוע ראוי  להחמיר, על פי כללי הפסקה ונימוקי האחרונים כפי שכבודו הביא, נראה שיש להתיר? ו' אדר תשע"ה / 25 בפברואר 2015

כתבנו להחמיר בזה, משום שגם מרן זצ"ל נטה להחמיר בזה, וכן דעת הרבה מפוסקי דורינו, וסוף סוף יש מקום לדברי המחמירים בזה, שנראה קצת כפורע חוב, אף שאין ראיה גמורה לומר כן, מכל מקום לכתחילה, המחמיר תבוא עליו ברכה. ולא מלאני לבי להקל לגמרי בדבר שכמה גדולים כתבו להחמיר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה