הלכה ליום שני כ"ה תמוז תשפ"ה 21 ביולי 2025

הוי זהיר בקריאת שמע ותפלה – דברים התלויים במזל

הזכרנו בעבר, הזכרנו את משנת חז"ל "הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה".

אמרו רבותינו במסכת מועד קטן (דף כח.) "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא", כלומר, בנים, חיים (אריכות ימים), ומזונות (פרנסה), אלו שלשה דברים התלויים בעיקר במזלו שך האדם, ואינם משתנים לפי זכויותיו.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמכל מקום, על ידי התפלה, יכול האדם לשנות את הכל לטובה. ואפילו אם על פי מזלו הוא עתיד להיות עני וערירי, ולמות בחצי ימיו, על ידי התפלות הוא מסוגל להפוך לעשיר, ויהיו לו בנים ובנות, ויאריך ימים בטובה.

והביא ראיה גדולה לדבריו, ממה שכתבו התוספות (סוטה דף י:), שתפלת דוד המלך, הועילה להציל את אבשלום בנו מדינה של גיהנם, אף על פי שדין גיהנם נגזר בהכרח על אבשלום מחמת מעשיו בעולם הזה. בכל זאת, בכח התפלות, הצליח דוד המלך להציל את בנו.

והוסיף מרן רבינו זצ"ל, שדבר זה נרמז בפסוק (שמות כג) שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שמה שנאמר "ועבדתם את ה' אלהיכם" – הכוונה לתפלה, כמו שאמרו במסכת תענית (ב.), "איזו היא עבודה שבלב, זו תפלה". ולאחר מכן נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך" – הרי מזונות. "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" – הרי בנים. "את מספר ימיך אמלא" – הרי חיים. מכאן שתפלה מועילה גם לשלשת הדברים הללו. ובלבד שתהיה התפלה בכוונה מלאה.

ובפרט ישנה מעלה מיוחדת לתפלה שהיא אחרי לימוד תורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס), "בוא וראה, קודם שניתנה התורה לישראל, כל בריות תבל היו תלויים במזל. וכך גם כן בנים חיים ומזונות תלויים במזל. אבל לאחר שניתנה תורה לישראל, הוציא אותם ה' יתברך מחיוב המזלות והכוכבים, ודבר זה אנו למדים מאברהם אבינו, שראה על פי מזלו שלא יוולדו לו ילדים, וה' אמר לו, שיתעלם מהמזלות, ונולד לו בן".

מכאן אנו למדים, מהו כחה של התפלה, ועד כמה גדול הוא כח לימוד התורה. שלא רק שהדברים הללו משפיעים כדי להכריע ענינים גשמיים, אלא אפילו כנגד כוחות רוחניים, התפלות ולימוד התורה מסוגלים לפעול את פעולתם, יותר מכל הכחות והסגולות שבעולם. (ענף עץ אבות עמוד קמו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה