הלכה ליום חמישי י"ח שבט תשפ"ג 9 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מור אבינו היקר

אדי אדמונד בן גלדיס ז"ל

שמחר 10 שנים לפטירתו מהעולם. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מלח או סוכר שנתגבשו

שאלה: האם מותר לפורר בשבת גושי מלח או סוכר שנתגבשו מחמת רטיבות?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי אחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון מיני תבלין בשבת. וכתבנו, שמי שזקוק למיני תבלין, כגון פלפל שחור, לצורך סעודת השבת, מותר לו לטחון בשבת, בתנאי שיעשה שני שינויים. שיטחן בידית הסכין (ולא בצד שהסכין חותכת), ובתוך קערה. אבל על ידי מדוכה במכתשת (שהם כלים מיוחדים לטחינה), אסור לטחון, אף לצורך השבת.

ומעתה נדון לגבי גושי מלח או סוכר, שלפעמים הם מתגבשים מחמת לחות. האם מותר לפורר אותם בשבת או לא?

לפורר מלח או סוכר ביד
והנה, לפוררם ביד, או על ידי ידית הסכין בתוך קערה, בודאי שמותר. שהרי אפילו פלפל שחור, כתבנו שמותר לטוחנו אם עושה כן בידית הסכין בתוך קערה. וכן כתב האגור (סימן תפח, והביאו מרן הבית יוסף סימן שכא ס"ח), שמי שמיקל לגבי פלפלין, מיקל גם לגבי מלח.

אם יש צורך בשני השינויים
אולם נחלקו רבותינו האחרונים, אם יש צורך בשני שינויים כשטוחן מלח, או שדי בשינוי אחד.

כלומר, במטחנה של ממש, בודאי שאסור לטחון את המלח. אבל יש לדון, אם דינו כדין הפלפל, שצריך לטחנו ב"ידית הסכין" וב"קערה", או שמותר לטחון את המלח בסכין רגילה בתוך קערה. ובספר זבחי צדק, הוכיח מלשון הרשב"א (שבת קמא. ד"ה הני), שלגבי מלח אפשר להקל בשינוי אחד. והרשב"א הסביר את החילוק בזה. (ועיין חזון עובדיה ח"ד עמ' רנא. וצ"ע).

מלח שלנו, שהיה טחון
אולם כל זה במלח שמעיקרו היה גוש אחד, אבל מלח שלנו, שהיה דק, וחזר ונתגבש על ידי לחות, מותר לדוכו בשבת בלא שינוי, מכיון ש"אין טחינה אחר טחינה", כלומר, כל דבר שכבר היה טחון, אין איסור לטוחנו שנית על ידי ריסוק בסכין. כשם שאין איסור לחתוך לחם דק דק בסכין בשבת (מאחר והקמח כבר היה טחון). ורק בכלי מיוחד ממש לטחינה יש לאסור, משום מראית העין, שיחשבו שטוחן בשבת.

ולסיכום: מלח או סוכר שנתגבשו, ורוצה לפוררם לצורך השבת, רשאי לעשות כן. ובלבד שלא יטחן אותם במטחנה מיוחדת, אלא על ידי סכין או כפית או ביד. (חזון עובדיה ח"ד עמוד רנא).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה