הלכה ליום שלישי כ"ז תשרי תשע"ד 1 באוקטובר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו חיים עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

מליחת הבשר בזמנינו

 התפללו ועורו!! 
לאור דברי הרופאים, כי מרן שליט"א עדיין לא יצא מכלל סכנה, וחייו מצויים בסכנה, הציבור מתבקש להמשיך להעתיר ולהרבות בתפלות וצדקות לרפואת מרן רבינו חיים עובדיה יוסף בן גורג'יה, בתוך שאר חולי ישראל, שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחדש כנשר נעוריו, להחזירו לאיתנו הראשון, ולהצילו מן היסורים, ועוד יאריך ימים ושנים וימשיך בהרבצת התורה ברוב טובה. אמן כן יהי רצון.

----------------------------------------------

נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא יז): "וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ומפורש בתורה (בכמה מקומות), שדם שאסרה התורה, הוא בין דם בהמה, בין דם חיה ובין דם עוף. ורק דם דגים ודם חגבים טהורים לא נאסר מן התורה. ומכל מקום חכמים הצריכו שאף בדם דגים או חגבים, צריך שיתן בתוך הדם קשקשים או חגב, בכדי שלא יראה כדם האסור.
 
דין המליחה
מחמת איסור אכילת דם, הוצרכנו למלוח את הבשר קודם הבישול, משום שכך היא תכונת המלח, שהוא שואב את הדם מן הבשר שהוא נמצא עליו. ובזמנינו, ברוב המקומות בארץ ישראל, נמכרים רוב חלקי הבשר כשהם כבר מוכשרים כדין על ידי מליחה. אולם ישנם חלקים שנמכרים בלא שהם מוכשרים מחמת סיבות שונות, כגון הכבד, שאין לו הכשר בכלל על ידי מליחה, או לבבות, שאופן ההכשרה שלהם מורכב, ולכן הם נמכרים בדרך כלל כשאינם מוכשרים כלל.
 
גם מצוי בהרבה מקומות שכל הבשר (הכשר) שנמכר שם אינו מוכשר כלל. ובפרט בחוץ לארץ, או בחלקי בשר יקרים. ומכיון שהלכות מליחה אינן אקטואליות במקומות שבהם הבשר נמכר כשהוא כבר מוכשר, נזכיר כאן רק את עיקרי הדינים של מליחת הבשר הנוגעים לזמנינו (דהיינו בעיקר דין מליחת הכבד שיבואר בהלכה הבאה).
 
אמרו בגמרא במסכת חולין (דף קיג.), אמר שמואל, אין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מדיחו (היינו שוטפו), ומולחו יפה יפה, ומדיחו שוב, וצריך לדקדק להעביר את כל הדם שנמצא על גבי הבשר, הן לפני המליחה והן לאחר המליחה. וקודם המליחה צריך להשהות את הבשר בתוך כלי גדול כדי שיתרכך הבשר, ומכל מקום אם לא השהו את הבשר, או שלא היה פנאי להשהות את הבשר, אין הדבר מעכב ודי בשטיפה היטב בלבד.
ואחר ששוטפים את הבשר, אין לחתכו שוב קודם המליחה, משום שאם חתכו, הבשר שוב פולט דם על פניו במקום החיתוך ואז יש להדיח את הבשר שוב.
 
הכבד הנמכר בחנויות, נמכר כשאינו מוכשר, ולכן בהלכה הבאה נבאר את דין הכשרת הכבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול בשר כמות שהוא ללא מליחה?
נסביר שאם אני שוחט בהמה, האם מותר לאכול את הבשר כמות שהוא? י"ב חשון תשע"ד / 16 באוקטובר 2013

דם בהמה שבלוע בבשר, כלומר, בשר חי שלא נמלח, והדם בלוע בתוכו, מותר לשטוף את הבשר היטב, ואחר כך לאכלו כשאינו מבושל, באופן שאין טיפת דם על גבי הבשר, אלא הכל בלוע בתוכו. ובלבד שלא יהיה בבשר חוטי דם האסורים באכילה באופן כזה.
ואם נצרר הדם במקום אחד מחמת מכה, גם כן אסור לאכול את הבשר אלא לאחר שימלחנו. ויש בזה עוד כמה פרטי דינים, עיין בשלחן ערוך יורה דעה סימן סז.

בקשר למליחת הבשר, האם הבשר שקונים מוכשר? והאם בכשרות מהודרת יש צורך במליחה חוזרת בבית או לסמוך ולהסתפק על מה שנעשה? שמעתי מכמה נשים שהן לא סומכות על זה ומעדיפות למלוח את הבשר שוב בביתם. מה דעתכם? ב' חשון תשע"ד / 6 באוקטובר 2013

יש להשתדל לקנות בשר רק מכשרות מהודרת.
אין צורך למלוח שוב את הבשר, כיון שכבר נמלח כדין.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה