שאלה: מה יעשה אדם, אם בשעה שהוא עומד ומתפלל, החל לחוש בריח רע מחמת תינוק שנמצא שם וכדומה?
תשובה: נאמר בתורה "והיה מחניך קדוש". ומכאן, שאסור להתפלל או לברך או להזכיר שום דבר שבקדושה בשעה שיש שם דבר מאוס, כגון צואה, או בשעה שנמשך שם ריח רע.
ולכן, אין להתפלל בשעה שמסתובב ילד קטן עם חיתול לא נקי וכדומה. שהרי יש שם ריח רע. והמתפלל במקום שנמצאת בו צואת אדם וכדומה, לא יצא ידי חובתו.
וכתב המגן אברהם, לגבי מקום שהיה שם ריח רע מחמת צואה וכדומה, ואחר כך ניקו את המקום, אבל עדיין לא נדף הריח לגמרי, שאסור להתפלל שם, עד שהריח יתנדף לגמרי. ומכאן שגם לגבי תינוק שכבר החליפו לו חיתול, מכל מקום כל זמן שלא התנדף הריח לגמרי, אסור להתפלל שם.
ואלו דברי מרן השלחן ערוך (סימן צ): "היה עומד בתפלה, ובא תינוק ועשה צרכיו בבית הכנסת, ישתוק עד שיוכל להמשיך, או ילך לפניו, או לצדדיו, או יצא מבית הכנסת ויגמור תפלתו".
ומכאן אנו למדים, שאם אירע שאיש מתפלל, או אשה מתפללת, והחלו לחוש בריח רע שבא על ידי תינוק, עליהם להפסיק מיד בתפלתם, עד שהתינוק יצא משם, או ילכו בעצמם לחדר אחר שאין בו ריח רע, וימשיכו בתפלתם.
ובהלכה הבאה נבאר, כמה זמן ניתן להמתין באמצע תפלת העמידה בלא להמשיך בתפלה. שהרי ברור, שאם המתין זמן רב מאד, נחשב הדבר ל"הפסק" באמצע התפלה, ואי אפשר להמשיך עוד בתפלה, אלא לחזור ולהתפלל מראש התפלה. וכאשר נבאר.
