הלכה ליום שני כ"ח סיון תשפ"ב 27 ביוני 2022

שתית משקאות בבתי קפה או בבית אדם שאינו מטביל את כליו

שאלה: האם מותר לשתות קפה, בבית של חבר, או בבית קפה (כגון קפה אספרסו ללא חלב, שמוגש בבתי קפה אצלינו, בפריז), כאשר אינם מקפידים להטביל את הכלים שברשותם?

תשובה: בהלכות שנתבארו לפני תשעה באב, שחייבים להטביל כלים שיוצרו על ידי גויים. וכתבנו שאסור לשתות ולאכול בכלים לא טבולים.

לעומת זאת, ביארנו כבר בעבר, בהלכה שעסקה בדין שתית קפה שנתבשל על ידי גויים, שאם אין חשש כשרות בקפה המוגש במטוס, מותר לשתות מן הקפה, ואין בדבר איסור מצד "בישולי גויים". וכעת עלינו לבאר את הדין, מצד מה שהכלים בהם מוגש הקפה, אינם טבולים.

כשבעל המסעדה הוא גוי
ראשית עלינו לבאר, שכל השאלה שייכת רק באופן שבעל המסעדה הוא יהודי, שאינו מטביל את הכלים שברשותו. אבל אם בעל בית הקפה הוא גוי, בלאו הכי הגוי אינו צריך להטביל את כליו, ואפילו אם יטבילם, לא תועיל הטבילה לכלום. ומי ששותה בבית קפה של גויים, אינו צריך להטביל את הכלים, משום שלא קנה את הכלים, אלא הכלים "שׂכורים" או "שאולים" בידו, ובאופן כזה אין חיוב להטביל את הכלים כלל.

ולכן עלינו לבאר את הדין, רק באופן שבעל בית הקפה או חברת התעופה הוא יהודי, ואינו מטביל את הכלים שברשותו. (וענין זה מצוי גם במסעדות כשרות).

והנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בשאלה זו בספרו שו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן מד) ונביא כאן את עיקרי הדברים:

כלים שנרכשו לסחורה, ולא לשימוש אישי
ראשית, יש לציין, כי הדין הוא, שאם אדם קונה כלים מגוי כדי לסחור בהם, ולא כדי לאכול בהם. אין עליו חיוב להטביל את הכלים כלל. ולכן בעלי החנויות שקונים את הכלים מחברות של גויים, ומוכרים אותם אחר כך ליהודים, אינם מטבילים את הכלים שברשותם, מאחר ואינם משתמשים בהם לאכילה, אלא לסחורה.

ומעתה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמאחר ובעל המסעדה או חברת התעופה אינו רוכש את הכלים אלא כדי להשתמש בהם לצורך עבודתו, לתת ללקוחות לשתות ולאכול, הרי נחשב הדבר שבעל המסעדה קונה את הכלים "לסחורה", ולא לאכילה ושתיה. והסועד שמשתמש בכלים אלה, נחשב כ"שואל" או כ"שוכר" את הכלים, שרשאי לאכול ולשתות בכלים ללא טבילה.

נמצא אם כן, שהלקוחות מצדם, אינם צריכים להטביל את הכלים, מאחר והם לא קונים את הכלים, רק שוכרים או שואלים אותם. וכן בעל המסעדה אינו מחוייב להטביל את הכלים, מאחר והוא רוכש אותם לסחורה, ולא לשימוש אישי. ואם כן, מותר להשתמש בכלים אלה ללא טבילה.

אדם המתארח אצל אדם שלא הטביל את כליו
אולם אדם המתארח בביתו של חבירו, ויודע שחבירו לא הטביל את הכלים. אסור לו לשתות ולאכול בכליו, עד שיטבילם, הואיל ועיקר רכישת הכלים היתה להשתמש בהם לאכילה ושתיה.

ולסיכום: מותר לאכול ולשתות במסעדה כשרה, (או במקום שמוגש אוכל ללא חשש כשרות), אפילו כאשר הכלים אינם טבולים. אבל אדם המתארח אצל חבירו, ויודע שהכלים אינם טבולים, אסור לו לאכול בכלים אלה שום דבר. אפילו כשאין שם שום חשש בכשרות המאכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מאכל שהתבשל במחבת לא טבולה, המאכל נאסר? או שאם אוכלים את המאכל (שהתבשל במחבת הלא טבולה) בצלחת טבולה או חד פעמית , אז זה בסדר? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

המאכל לא נאסר. וניתן לאוכלו בכלי אחר, טבול או מפלטיק וכדומה.

ומה בנוגע לשלום בין משפחה: בין אב לבן בין אחים בסעודות משפחתיות בחגים אצל הדודים?  אילו החוזרים בתשובה למשפחתם? חשוב ויקר שיהיה מקום להקל י' אב תשע"ז / 2 באוגוסט 2017

בודאי חשוב מאד להקל ככל הניתן במקרים כאלה. אבל יש לדעת שבלאו הכי לבעלי תשובה ישנה בעיה שלא תמיד הם יכולים לאכול אצל קרובי משפחתם. ולכן פשוט עליהם להודיע בצורה יפה, כי יש להם בעיה עם הכלים, והם מבקשים לקחת את הכלים שהוא משתמש בהם, יום אחד ולהטבילם. ובזה גם יזכה את משפחתו.

האם כלים חד פעמיים לא זקוקים לטבילה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

כלים חד פעמיים מתוצרת יהודים, אינם צריכים טבילה. ואם הם מפלסטיק, אינם צריכים טבילה. ואם הם מאלומיניום, לדעת מרן שליט"א יש להטבילם בלא ברכה. ויש מיקלים בדבר.

רציתי לדעת בבקשה מה בדיוק ההגדרה של האיסור לאכול בכלי לא טבול?
האם עצם זה שהאוכל היה מונח בתוך כלי לא טבול הופך את האוכל לאסור באכילה, אף אם הוציאוהו אח"כ מהכלי, או שרק אם האוכל בתוך הכלי הלא טבול אז אסור לאכול? 
במידה ומותר במקרה שהוציאו מהכלי -  שאלה: צלחת לא טבולה ששמו בה מאכל כלשהו. כאשר אני מרים את האוכל מהצלחת (ע"י מזלג או כף טבולים), האוכל כבר לא נמצא בכלי לא טבול, ואם כך, מותר לאכול כרגיל. האם רק לאכול מהצלחת עצמה (או מסכו"ם לא טבול) זו בעיה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

מאכל ששמו אותו בכלי לא טבול, יש להוציאו מן הכלי, והמאכל אינו אסור באכילה.
אין לאכול מצלחת לא טבולה, אף על פי שנוטל המאכל על ידי מזלג, כי סוף סוף משתמש בכלי לא טבול בשעת האכילה.

איך ניתן להשתמש בכלי שבן אדם שתה בו דבר לא כשר בחם?? הרי מערבבים חלב עכום או שוקולד בקפה??
י"ח שבט תשע"ג / 29 בינואר 2013

יש מקרים שבהם אין חשש כשרות במשקה. כגון משקה קר הנמזג מבקבוק, או משקה תה או קפה שחור בכוס זכוכית וכדומה.

בקומקום חשמלי שאם נעשה לו טבילה הוא יתקלקל איך אפשר להכשירו? האם אפשר להכניס מי מקווה לתוכו, כדי שלא יגעו בו מים מחוץ לקומקום ויהרסו אותו? ה' שבט תשע"ג / 16 בינואר 2013

לאור נסיונם של מאות אנשים, שהכניסו קומקום חדש לטבילה, המציאות היא שאחרי ייבוש היטב לא נגרם לו כל נזק.

לפי ההלכה שכתבתם, נדון את האוכל אצל חברו כשואל כליו ואז לא יצטרך טבילה? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

גם כששואל ממש את כלי חבירו, חייב חבירו להטבילם, כי השואל אינו פטור מטבילה, אלא כששואל מהגוי. מלבד זאת, אין הדבר פשוט להחשיב את האוכל אצל חבירו כשואל.

משפחה ששומרת כשרות, שלא טבלה את כליה וקשה עליהם הטבלת כל כלי המטבח, האם הם יכולים למכור את כל הכלים שלהם לשכן מסויים נניח באלף ₪  ולאחר מכן להשכיר זאת ממנו לפרק זמן של לדוגמא ה – 20 שנה הקרובות באותו סכום. האם זה תופס ואין הם צריכים להטביל את כליהם? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

אי אפשר לעשות כן, משום שאפילו אם ישאל את הכלים מחבירו, עדיין הם יהיו מחוייבים בטבילה כדין. ורק כששואל מהגוי, אינו צריך להטבילם.

לדעתי, היה ראוי להדגיש, אם מדובר בכוסות שמשמשים גם לקפה עם חלב טרפה הרי יש איסור בשימוש (כגון במסעדות בחו"ל) ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

בדרך כלל, הכלים עשויים זכוכית, ואין חשש של בליעה בהם. ואם הם עשויים לאספרסו, ולא שמים בהם דבר שאינו כשר, גם כן מותר להשתמש בהם. ואם משתמשים בהם בחלב, אז צריך לראות באותו מקום, אם החלב הוא אינו כשר ממש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה