הלכה ליום חמישי כ"ב אייר תשע"א 26 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לרפואת הרב הגאון הצדיק, זקן ראשי הישיבות

רבי חיים פנחס (שיינברג) בן יוספה בתושח"י

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימים
על ממלכתו בבריאות טובה ונהורא מעליא. אכי"ר.

הוקדש על ידי

מערכת הלכה יומית

חשמל ביום טוב

שאלה: בביתו של קרוב משפחתי, נוהגים להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב, ואומרים שיש גדולי עולם שפסקו להקל בזה, האם נכון הדבר?

תשובה: נכון הדבר, שיש מגדולי הפוסקים שכתבו להקל בהדלקת אור חשמל ביום טוב. ובפרט היקלו בזה בענין נורות פלורוסנט, שאין בהם מציאות אש ממש. ויש מהפוסקים שהיקלו בדבר משום שלא הבינו נכון את ענין מציאות החשמל, כי יש מהם שסברו בטעות, שהדלקת האור אינה יצירת אור מחודש, אלא העברת אש בלבד, וזאת על פי מידע מוטעה שקיבלו מאנשים שהציגו עצמם כמומחים לעניני חשמל, והם אמרו, שמציאות האש הנוצרת מן החשמל, מצוייה כבר בתוך חוטי החשמל, ועל ידי הלחיצה על מתג החשמל, נוצרת "העברת אש", שיש מקרים שיש להקל בה ביום טוב, כפי שהתבאר בהלכות הקודמות. ומציאות זו בודאי אינה נכונה כלל, כי כח החשמל הטמון במוליכי החשמל, אינו אש, ולא שייך להקל בזה מטעם זה.
 
אולם הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, גם כן כתב לצדד להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וזאת מטעם אחר, והוא משום, שלא מצאנו איסור הולדת, (כלומר, יצירת) אש ביום טוב, אלא כשמוליד את האש בידיו ממש, אבל כשעושה כן בצורה עקיפה, הנקראת "גרמא", יש להתיר הדלקת אש ביום טוב. והאריך בענין זה, והעלה שהלחיצה על מתג החשמל, אינה נחשבת מעשה הדלקה בידיו ממש, ולכן היקל בדבר לענין הדלקה ביום טוב, אף על פי שלענין הדלקה בשבת, אין ספק שהמדליק אור חשמל ביום השבת עובר על איסור תורה החמור של חילול שבת.
 
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א, האריך בענין זה בספרו מאור ישראל על מסכת ביצה (דף לג.), והעלה שאין להתיר שימוש בחשמל ביום טוב בשום אופן, ורק על ידי אמירה לגוי שידליק את האור, יש מקום להקל ביום טוב. וכן דיבר מענין זה בספרו על הלכות יום טוב (עמוד נג).
 
גם הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, ועוד מגדולי דורינו, דנו בדבר השימוש בחשמל ביום טוב, והעלו שאין חילוק בדין זה בין יום טוב לשבת, וכשם שבשבת נאסר השימוש בחשמל מכל וכל, כמו כן ביום טוב, אין להקל בהדלקת האור, או כל מכשיר חשמלי אחר.
 
ואמנם יש אנשים, בפרט מתושבי קצת מדינות בחוץ לארץ, שנהגו להקל בשימוש בחשמל ביום טוב, וכתב מרן הרב שליט"א שאין למחות בהם בחוזקה, לומר להם שעושים איסור, הואיל ויש להם סברות בדברי הפוסקים שיוכלו להסתמך עליהם, מכל מקום, הבא לשאול אם מותר להשתמש ביום טוב בחשמל, מורים לו שאין להקל בדבר. וכן פשוט המנהג בינינו, שנוהגים איסור בשימוש בחשמל ובטלפון ביום טוב, כדינם ביום השבת, וזאת על פי הסכמת רוב ככל גדולי הפוסקים.
 
ולפיכך אסור לאפות בתנור חשמל ביום טוב, אלא אם כיוונו את השעון שבת שיפעיל את התנור בשעה מסויימת ביום טוב, שאז יהיה מותר להשתמש בו לאפייה. וכן הדין לענין שימוש במיקסר חשמלי, וכפי שהתבאר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה