הלכה ליום שני ג' חשון תשע"א 11 באוקטובר 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לגילה סוהדה בת טרזה

הוקדש על ידי

דודי

השפעת מעשי המצוות הפרטיים על לבבות כלל ישראל

שאלה: האם נכון הוא, שעל ידי כל פעולה רוחנית שעושה האדם, הוא משפיע על אנשים אחרים מעם ישראל, לחיוב או לשלילה?

תשובה: הנה ידוע מאמר רבותינו בכמה מקומות, כי כל ישראל "ערבים זה בזה", כלומר, ערבות מיוחדת יש לכל אדם מישראל על חבירו. ומכאן אנו למדים כמה דינים הלכה למעשה, שיוכל כל אדם מישראל להוציא את חבירו ידי חובה בברכות וכדומה, על ידי שמיעת הברכה מחבירו, וכל זאת מכח דין הערבות שיש בין כולנו.

וכתב רבינו אלעזר אזכרי, שהיה בן דורו של מרן הבית יוסף ורבינו האר"י, בספרו, "ספר חרדים", שמאחר וכל נפשות ישראל הם עצם אחת, וכמאמר הכתוב "שבעים נפש", (ולא "שבעים נפשות"), לכן, כאשר יעשה אדם איזה פעולה להצדיק את נפשו, כלומר, פעולה שמוסיפה לו זכות, כגון לימוד תורה ומעשים טובים, הרי הוא עושה רושם חיובי בכל כללות ישראל. לכן, כאשר יעורר אדם את עצמו בכוונה גדולה לשוב בתשובה, ויכוין שישובו עמו כל זרע ישראל, יביא לכך שיתנוצצו רגשות חזרה בתשובה בנפשות רבות מישראל. וזהו מה שאמר הכתוב "שובה ישראל" בלשון יחיד, ולא אמר "שובו ישראל", משום שכל אחד מישראל ששב בתשובה שלימה מעומק הלב, הרי הוא משפיע בכל על כל אחד מישראל שיתנוצצו בו הרהורי תשובה. וזאת מלבד עצם העובדה, שלעתים נגזרת חס ושלום גזירה קשה על כל ישראל, ובזכות אחד מהם שחוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא שב מגזירתו על כללות ישראל, כי על ידי תשובתו מתנוצצים הרהורי תשובה בלבותיהם של כל ישראל, וממילא אין הם ראויים לאותה הגזירה.

עוד כתב בספר חינוך בית יהודה (והובאו דבריו בהערה על ספר חרדים שנדפס בשנים האחרונות), ששמע מרבו החוזה מלובלין, שהרי לא כל אדם יכול ללכת בבתי מדרשות ובשווקים וברחובות ולהחזיר אנשים בתשובה לאביהם שבשמים. ומכל מקום כאשר יושב אדם ועוסק בתורה לשמה בשם כל ישראל, הרי הוא מכניס הרהורי תשובה בלבות אנשים אחרים מישראל, ומקיים בכך מצות תוכחה.

והגאון חזון איש במכתב שנדפס בקובץ מכתביו כתב, שכשם שאברי הגוף מתחלקים לפעולות שונות, הפה מדבר, הלב פועם והידיים עסקניות וכדומה, כמו כן כל עם ישראל הוא גוף אחד, וכל אחד מאישי ישראל צריך למלאת את תפקידו כראוי. ואילו היו בני התורה עמלים בתורה לאמיתתה כראוי, היו מצילים אנשים הרבה מעם ישראל מהרהורי עבירה וכפירה וכיוצא בזה, וכל זאת בשפע של קדושה שהיו משפיעים הם בהשתפך רוח טהרה בעולם. ובסביבת בעל תורה אמיתי הדבר ניכר, שקיימת השפעה מיוחדת על המצויים בסביבתו, וכמו כן יש רשמים רבים שעין אנושית אינה מסוגלת להבחין בהם לרוב דקותם, אך באמת הדברים פועלים.
 
ומזה הטעם אנו רואים גם כן, שכאשר נמצאים בדור אנשי רוח בעלי מעלה גבוהה, הדור מתוקן יותר בכללותו, וככל שהולכים אלו אנשים האמונה ואובדים מאיתנו, הדור הולך ומתדרדר לאין תכלית. הנה אך לפני מספר ימים הלך מאיתנו הגאון החסיד רבינו יהודה מעלם זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, שעצם ההסתכלות בו היתה משפיעה כל אדם מישראל רגש קדושה וטהרה, ושאיפה מתי יגיעו מעשינו למעשיו של אותו גדול וקדוש. ובודאי אחר פטירתו נדרשת מאיתנו חובה מיוחדת, להוסיף זכויות ומעשים טובים למלאות את החסר הגדול בפטירתו של אותו צדיק. יהי רצון שנזכה כולנו שהשם יתברך יערה עלינו רוח ממרום, ויתנוצצו בנו נצוצי הקדושה והטהרה שהיו מצויים יותר בשפע בדורות קודמים, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו בגאולה השלימה כראוי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה