שאלה: האם נכון הוא, שעל ידי כל פעולה רוחנית שעושה האדם, הוא משפיע על אנשים אחרים מעם ישראל, לחיוב או לשלילה?
תשובה: הנה ידוע מאמר רבותינו בכמה מקומות, כי כל ישראל "ערבים זה בזה", כלומר, ערבות מיוחדת יש לכל אדם מישראל על חבירו. ומכאן אנו למדים כמה דינים הלכה למעשה, שיוכל כל אדם מישראל להוציא את חבירו ידי חובה בברכות וכדומה, על ידי שמיעת הברכה מחבירו, וכל זאת מכח דין הערבות שיש בין כולנו.
וכתב רבינו אלעזר אזכרי, שהיה בן דורו של מרן הבית יוסף ורבינו האר"י, בספרו, "ספר חרדים", שמאחר וכל נפשות ישראל הם עצם אחת, וכמאמר הכתוב "שבעים נפש", (ולא "שבעים נפשות"), לכן, כאשר יעשה אדם איזה פעולה להצדיק את נפשו, כלומר, פעולה שמוסיפה לו זכות, כגון לימוד תורה ומעשים טובים, הרי הוא עושה רושם חיובי בכל כללות ישראל. לכן, כאשר יעורר אדם את עצמו בכוונה גדולה לשוב בתשובה, ויכוין שישובו עמו כל זרע ישראל, יביא לכך שיתנוצצו רגשות חזרה בתשובה בנפשות רבות מישראל. וזהו מה שאמר הכתוב "שובה ישראל" בלשון יחיד, ולא אמר "שובו ישראל", משום שכל אחד מישראל ששב בתשובה שלימה מעומק הלב, הרי הוא משפיע בכל על כל אחד מישראל שיתנוצצו בו הרהורי תשובה. וזאת מלבד עצם העובדה, שלעתים נגזרת חס ושלום גזירה קשה על כל ישראל, ובזכות אחד מהם שחוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא שב מגזירתו על כללות ישראל, כי על ידי תשובתו מתנוצצים הרהורי תשובה בלבותיהם של כל ישראל, וממילא אין הם ראויים לאותה הגזירה.
עוד כתב בספר חינוך בית יהודה (והובאו דבריו בהערה על ספר חרדים שנדפס בשנים האחרונות), ששמע מרבו החוזה מלובלין, שהרי לא כל אדם יכול ללכת בבתי מדרשות ובשווקים וברחובות ולהחזיר אנשים בתשובה לאביהם שבשמים. ומכל מקום כאשר יושב אדם ועוסק בתורה לשמה בשם כל ישראל, הרי הוא מכניס הרהורי תשובה בלבות אנשים אחרים מישראל, ומקיים בכך מצות תוכחה.
והגאון חזון איש במכתב שנדפס בקובץ מכתביו כתב, שכשם שאברי הגוף מתחלקים לפעולות שונות, הפה מדבר, הלב פועם והידיים עסקניות וכדומה, כמו כן כל עם ישראל הוא גוף אחד, וכל אחד מאישי ישראל צריך למלאת את תפקידו כראוי. ואילו היו בני התורה עמלים בתורה לאמיתתה כראוי, היו מצילים אנשים הרבה מעם ישראל מהרהורי עבירה וכפירה וכיוצא בזה, וכל זאת בשפע של קדושה שהיו משפיעים הם בהשתפך רוח טהרה בעולם. ובסביבת בעל תורה אמיתי הדבר ניכר, שקיימת השפעה מיוחדת על המצויים בסביבתו, וכמו כן יש רשמים רבים שעין אנושית אינה מסוגלת להבחין בהם לרוב דקותם, אך באמת הדברים פועלים.
ומזה הטעם אנו רואים גם כן, שכאשר נמצאים בדור אנשי רוח בעלי מעלה גבוהה, הדור מתוקן יותר בכללותו, וככל שהולכים אלו אנשים האמונה ואובדים מאיתנו, הדור הולך ומתדרדר לאין תכלית. הנה אך לפני מספר ימים הלך מאיתנו הגאון החסיד רבינו יהודה מעלם זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, שעצם ההסתכלות בו היתה משפיעה כל אדם מישראל רגש קדושה וטהרה, ושאיפה מתי יגיעו מעשינו למעשיו של אותו גדול וקדוש. ובודאי אחר פטירתו נדרשת מאיתנו חובה מיוחדת, להוסיף זכויות ומעשים טובים למלאות את החסר הגדול בפטירתו של אותו צדיק. יהי רצון שנזכה כולנו שהשם יתברך יערה עלינו רוח ממרום, ויתנוצצו בנו נצוצי הקדושה והטהרה שהיו מצויים יותר בשפע בדורות קודמים, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו בגאולה השלימה כראוי.
