הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ו 24 בדצמבר 2025

דין הנשים בזימון

ביארנו את עיקר דין ה"זימון", ששלשה אנשים שאכלו יחד, חייבים לזמן לפני ברכת המזון, כלומר, שיאמר האחד: "נברך שאכלנו משלו", וחבריו יענו לו: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וכפי שנתבאר.

ונשאלנו מרבים, האם שלש נשים שאכלו יחדיו מזמנות כפי שמזמנים האנשים?

והנה בבריתא במסכת ברכות (מה:) אמרו, נשים מזמנות לעצמן. ומבואר אם כן ששלש נשים שאכלו יחדיו, מזמנות לפני ברכת המזון, שתאמר האחת "נברך שאכלנו משלו", וחברותיה עונות לעומתה, "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", וכדין הזימון אצל האנשים.

אולם נחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הברייתא, אם הכוונה בזה היא ששלוש נשים שאכלו יחד חייבות לזמן לפני ברכת המזון, או שהכוונה היא שהן רשאיות  לזמן אם הדבר הוא ברצונן.

ולהלכה אין הנשים חייבות לזמן כשהן אוכלות יחד, רק רשות הוא בידן. שכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן קצט). אולם כתבו כמה מרבותינו האחרונים, הגאון רבי יוסף חיים מבבל, ואחרים,  שאף על פי שברוב המקומות אין הנשים מזמנות לעצמן, מכל מקום נכון הדבר שאם אכלו שלש נשים יחד, תקיימנה מצות זימון, שערכה רב מאד, ועוד שהרי לדעת כמה מרבותינו הראשונים אין הדבר רשות אלא חובה הוא בידן. ולכן לצאת ידי חובת כל הדעות, נכון שאף הנשים תאמרנה את נוסח הזימון אחר שהן אוכלות יחד.

ומכל מקום, כאשר אוכלים אנשים ונשים יחד, ויש שם בלאו הכי שלשה אנשים שאכלו, בודאי שאין צורך שהאנשים והנשים יזמנו כל אחד לחוד, כי הנשים יוצאות ידי חובת הזימון בזימון של האנשים.

מקום שאכלו שם יותר מעשר נשים. נחלקו הפוסקים אם עליהן לזמן עם הזכרת שם ה', כמנהג האנשים שאומרים, נברך "אלקינו" שאכלנו משלו, או שאין להן לזמן אלא בלא הזכרת ה', כלומר, ללא שום חילוק אם יש שם שלש נשים או עשר נשים. ולהלכה, אין לנשים להזכיר שם שמים בזימון שהן עושות לעצמן, לפי שיש סוברים שלהזכרת ה' בזימון צריך "מנין" של עשרה אנשים, כדין תפילה בציבור, ועל כן אל להן להזכיר שם שמים בזימון.

ולסיכום: שלש נשים שאכלו יחד, מזמנות לפני ברכת המזון כדין האנשים. ומכל מקום אין הדבר חיוב, רק שכתבו הפוסקים שנכון מאד לנהוג כן. והנשים מזמנות בנוסח "נברך שאכלנו משלו". ואפילו אם היו שם עשר נשים, מזמנות בנוסח זה, ואל להן להזכיר שם שמים בזימון שהם עושות.

שאלות ותשובות על ההלכה

במידה ויש שני גברים, האם ניתן לצרף את האישה לזימון? כ"א כסלו תשע"ג / 5 בדצמבר 2012

אשה אינה מצטרפת לאנשים לזימון. וכן להיפך. ורק אם יש שלושה אנשים, אז האשה עונה עמהם.

מה קורה אם ישנם שני אנשים ואישה אחת, האם מצטרפת לזימון?
וכן אם ישנם 9 אנשים ואישה אחת, האם מזמנים בשם השם? כ"ג שבט תש"ע / 7 בפברואר 2010

שלום רב!

שני אנשים עם אשה אחת, וכן להיפך, אינם מצטרפים זה עם זה לזימון. ונשים אינם מזמנות בשם ה' אפילו אם יש שם עשר נשים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אשה מצטרפת לזימון עם שני אנשים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה אינה מצטרפת לזימון עם שני אנשים. וכן איש אחד אינו מצטרף לשתי נשים.

הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה