הלכה ליום רביעי י"ג כסלו תשפ"ו 3 בדצמבר 2025

הזמן הנכון להדלקת הנרות

שעת הסכנה
לפני שנסביר מהו זמן ההדלקה הנכון ביותר, עלינו להסביר ענין כללי בקשר לנרות החנוכה:

בתקופה שהתרחש נס חנוכה, וכן בדורות שלאחר מכן, היה מצב היהודים בארץ ישראל סביר, ולכן היו כולם מדליקים נרות חנוכה בפתחי בתיהם, מבחוץ, בצד שפונה לרשות הרבים. כדי לפרסם כמה שיותר את נס החנוכה לעיני העוברים ושבים.

אולם בדורות שלאחר מכן, חזרו הגויים לפגוע בעם ישראל בכל מקומות מושבותיהם, ולפעמים היתה סכנה של ממש בהדלקת נרות חנוכה באופן שיראו אותם מבחוץ. ועוד היו תקופות שהממשלה אסרה לגמרי על הדלקת נרות בימי החג של הגויים, שהיה חל בימי החנוכה. (רש"י בפ' במה מדליקין). ועוד, היו זמנים שהמצב לא היה גרוע כל כך, ובכל זאת, הגויים היו שוברים את הנרות ומפילים אותם ארצה. (כך מבואר במגילת תענית), כך שלמעשה לא היה ניתן להדליק נרות בפתחי הבתים. מאחר וכך היה המצב, חזרו חכמי ישראל ותיקנו, שידליקו ישראל את נרות החנוכה בבתיהם, ולא בפתחי הבתים, וכך יוכלו לקיים את המצוה, ולפרסם את הנס, על כל פנים, לעיניהם של בני הבית. וכמאמר רבותינו: "ובשעת הסכנה, מניחו על שולחנו, ודיו".

זמן ההדלקה
כשתיקנו רבותינו את התקנה המקורית, של הדלקת נרות חנוכה, רצו שתהיה ההדלקה בזמן שיהיה פרסום הנס הרב ביותר. ולכן תיקנו, שידליקו את הנרות מיד עם צאת הכוכבים, שאז נעשה חשוך, ואור הנרות בולט. וכן תיקנו, שישימו די שמן בנרות החנוכה, כדי שהם ידלקו במשך חצי שעה. כי בזמנם, במשך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, עוד היו אנשים רבים מתהלכים ברחובות, ולעיניהם יהיה פירסום הנס כשיראו את נרות החנוכה. אבל לאחר מכן, "לאחר שכלתה רגל מן השוק", כבר אין מי שיראה את הנרות, ולכן בכל מקרה, אין לְאַחֵר את ההדלקה יותר מחצי שעה מזמן צאת הכוכבים.

דעת הרמב"ם ושאר הפוסקים
ובדורות שלאחר מכן, כבר לא היה שייך כל כך הטעם להדליק דוקא בזמן צאת הכוכבים, שהרי לבני הבית אין זה משנה אם תהיה ההדלקה בשעה חמש או בשעה שמונה. אבל כאמור, עיקר התקנה מראש היתה, להדליק דוקא עם צאת הכוכבים במשך חצי שעה.

ולכן פסק רבינו הרמב"ם, שמי שאיחר ולא הדליק נרות חנוכה במשך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, הוא אינו יכול להדליק נרות חנוכה באותו לילה כלל. שכך היתה מצוות חכמים. (והדברים קשורים לדרכו של הרמב"ם בפירוש דברי הגמרא, אך לא נוכל להאריך כאן בהסבר הדברים יותר).

לעומת דברי הרמב"ם, הביאו התוספות (שבת כא:), את דברי רבינו יצחק, שסבר שבזמנינו אין כלל וכלל ענין להדליק בצאת הכוכבים, וניתן אפילו לכתחילה להדליק אפילו בשעה מאוחרת. ולעומת זאת, הביאו התוספות את דעתו של רבינו יוסף פורת, שסבר שגם בזמנינו יש להדליק דוקא בצאת הכוכבים. אולם אם התאחר מסיבה של שהיא ולא הדליק בצאת הכוכבים, ואפילו אם איחר עד סוף הלילה, עדיין יש להדליק נרות חנוכה, שהרי סוף כל סוף יש פירסום לנס חנוכה גם בשעה מאוחרת, ורק לכתחילה יש לנהוג כפי תקנת חכמים.

דעת הרשב"א מרן השלחן ערוך
ורבינו הרשב"א כתב בחידושיו, שגם בזמנינו, יש להקפיד להדליק נרות חנוכה בדיוק בזמן, עם צאת הכוכבים, ועל כל פנים לא לאחר יותר מחצי שעה מזמן צאת הכוכבים. אבל בדיעבד, מי שאיחר ועדיין לא הדליק, מדליק כל הלילה. כי כל מצוה שזמנה בלילה, זמנה כל הלילה, ורק שעיקר תקנת חכמים היתה, שידליק בזמן צאת הכוכבים. ולדעת הרשב"א, אין חילוק בדבר, בין זמנינו לזמן תקנת חכמים, שתמיד יש להקפיד לא להקדים ולא לאחר את ההדלקה, ולהשתדל להדליק דוקא בצאת הכוכבים. אבל בדיעבד, יש להדליק אפילו כל הלילה.

וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תערב).

הדין למעשה
לכן הלכה למעשה, יש להשתדל מאד להדליק נרות חנוכה עם צאת הכוכבים (כרבע שעה לאחר השקיעה), ולכל הפחות בתוך חצי שעה מזמן צאת הכוכבים. ומכל מקום מי שמסיבה כל שהיא התאחר, רשאי להדליק אפילו כל הלילה.

ומרן זצ"ל, בצעירותו, היה אומר שיעור לפני כמאה בעלי בתים בכל יום, והשיעור היה נמשך כשלוש שעות. וידע מרן זצ"ל, שאם הוא ילך לביתו להדליק נרות, לאחר מכן כבר לא יתאספו קהל גדול כל כך לשמוע דברי תורה, לכן היה אומר את השיעור כסידרו, ולאחר מכן היו כולם הולכים לבתיהם ומדליקים נרות חנוכה בשמחה. אבל במקום שאין הכרח כזה בדבר, יש להקפיד על ההדלקה דוקא עם צאת הכוכבים כאמור.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה