הלכה ליום שני י"א כסלו תשפ"ו 1 בדצמבר 2025

פרסומי ניסא

אנו עומדים סמוך לימי החנוכה, ולכן נתחיל לבאר את דיני החנוכה.

מצוות החנוכה
מצוות ימי החנוכה רבות הן, ונמנה אותן:

מצוות הדלקת נרות חנוכה. הזכרת "על הנסים" ואמירת ההלל בתפילה. קריאה בתורה בפרשת הנשיאים. ימי החנוכה אסורים בהספד ובתענית. מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה כפי שנבאר. דין הסעודות בימי החנוכה. ומנהגי המאכלים בימי החנוכה.

פרסומי ניסא
המצוה הבולטת ביותר בימי החנוכה, היא מצוות הדלקת נרות החנוכה. ויש בה הרבה פרטים, כפי שנלמד בעזרת ה'.

אך ראשית לכל, עלינו להתבונן. הרי ימי החנוכה נתקנו, זכר לנסים שעשה ה' לאבותינו בזמן בית המקדש השני. כלומר, לא היו נביאים באותו הדור, אלא שחכמי אותו הדור והדורות שבאו אחריהם, הם שתיקנו לנו את כל מצוות ימי החנוכה.

ומצות הדלקת נרות חנוכה, תיקנוה רבותינו זכר לנס שנעשה עם המנורה בבית המקדש. שלאחר שגברה ידם של בני חשמונאי, והם הצליחו לגבור על האויב ולגרשו מבית המקדש, נכנסו להיכל וחיפשו שם שמן טהור, שלא נגעה בו יד אדם טמא, ושלא הסית אותו (כלומר, הזיז אותו), אדם טמא, ולאחר חיפושים, עלה בידם, ומצאו רק פך אחד של שמן טהור, חתום בחותמו של כהן גדול, אולם לא היה בו די, אלא כדי להדליק את המנורה במשך לילה אחד. ובכדי להביא שמן חדש וטהור לבית המקדש, היה עליהם להמתין שמונה ימים, מפני שמקום היצור של השמן היה בחלקתו של שבט אשר שהיה רחוק.

עשה להם ה' יתברך נס ופלא, שאותו שמן שמצאו בפך היחיד, הספיק ודלק להם במשך שמונת לילות החנוכה. וזכר לאותו נס, תיקנו לנו להדליק את נרות החנוכה.

אך יש להבין. וכי מה התועלת בכך שידליקו נרות מרובים כל כך, בכל בית ובית, ויש שנוהגים שאפילו בבית אחד מדליקים כמה מבני הבית, וכן מנהג האשכנזים. יותר היה מתאים, שיתקנו חכמים להדליק נרות בכל שכונה, או בבית הכנסת בלבד. מדוע בכל בית מדליקים נרות?

סיבת הנסים
הסיבה לכך, מבוארת בדברי רבינו הרמב"ן, בפירושו לסוף פרשת בא. שם מסביר הרמב"ן, את כל סיבת הנסים שעשה ה' יתברך במשך הדורות. ונביא את דבריו בקצרה:

מהות הנסים בעולם, והצורך שיש בהם, הוא מפני שעל ידי הנסים, ניכרת השגחתו של ה' יתברך בעולם. כי מזמן שהחלו בני האדם לעבוד עבודה זרה ולכפור בעבודת ה', החלו הדעות בעולם להשתבש בענין האמונה. היו שאמרו, שהעולם קדמון ואין לו בורא, והיו שאמרו שהקדוש ברוך הוא אינו יודע כל מה שנעשה בעולם. היו שאמרו, שאין הקדוש ברוך הוא מתעניין במעשינו, אלא בני האדם הם כמו הדגים שבים, שאין להם שכר או עונש. והיו שאמרו, שעזב ה' את הארץ, ואינו משגיח יותר על הבריות.

ולכן עשה הקדוש ברוך הוא נסים לאבותינו ולנו, כי המופת והנס שהוא מעל גדרי הטבע, מבטא בצורה ברורה את ההיפך מכל הדעות המקולקלות שהזכרנו. כי על ידי הנס ניכר, שיש לעולם בורא ששולט בו, וגם ניכר שהבורא יודע ומשגיח על מה שנעשה בעולם.

אך הקדוש ברוך הוא אינו עושה אותות ומופתים בכל דור לעיני כל רשע או כופר, אלא רק במקרים יוצאי דופן. אולם צווה עלינו לזכור את הנסים הללו, ולעשות להם זכרון תמיד, כדי שהנסים לא ישתכחו. ולאחר שהאדם מודה בנסים הגלויים שעשה ה' בעולמו, הוא בא לידי כך שהוא מודה גם כן על הנסים הנסתרים, שהם יסוד כל התורה כולה, וכלשון הרמב"ן:

"שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם נסים! אין בהם טבע ומנהגו של עולם!"

הצורך בהדלקת הנרות
למדנו אם כן, שמה שעשה ה' יתברך נס לבני חשמונאי ולכל ישראל שהיו בדורות ההם, לא היה זה רק כדי להציל את ישראל מאויביהם, שהרי יכול היה ה' להציל את ישראל גם על פי גדרי הטבע. אלא שחפץ ה' בכוונה, לעשות נסים גלויים, גם בענין נר החנוכה, והענין הזה מחייב אותנו שבעתיים, ממש מכח מעשי ה', לפרסם את הנסים שעשה ה'.

ולכן תיקנו רבותינו שירבו מאד בהדלקת נרות החנוכה, בכל בית ובית, כדי שעל ידי ההדלקה, ועל ידי ברכות ההדלקה, יתעוררו כולם לשאול, לזכר מה נעשית ההדלקה, ומתוך כך יספרו בנסיו של הקדוש ברוך הוא, ותתחזק האמונה בה' יתברך, שהיא שורש ראש וראשון לכל מצוות התורה הקדושה.

ומכאן אנו למדים גם לגבי כל נס פרטי שנעשה לכל אחד ואחד, כי מצוה לפרסמו בפני בני המשפחה, ובפרט בימי החנוכה. ולהדגיש ביתר שאת, בפני כל בני הבית, ובפרט הילדים, את טובו של ה' יתברך וחסדו אשר גבר עלינו, ובזה תתחזק האמונה ואהבת הבורא, ונזכה שישוב ה' ויעשה עמנו נסים ונפלאות, ויראנו את קץ הפלאות. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה