הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ו 24 בדצמבר 2025

דין הנשים בזימון

ביארנו את עיקר דין ה"זימון", ששלשה אנשים שאכלו יחד, חייבים לזמן לפני ברכת המזון, כלומר, שיאמר האחד: "נברך שאכלנו משלו", וחבריו יענו לו: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וכפי שנתבאר.

ונשאלנו מרבים, האם שלש נשים שאכלו יחדיו מזמנות כפי שמזמנים האנשים?

והנה בבריתא במסכת ברכות (מה:) אמרו, נשים מזמנות לעצמן. ומבואר אם כן ששלש נשים שאכלו יחדיו, מזמנות לפני ברכת המזון, שתאמר האחת "נברך שאכלנו משלו", וחברותיה עונות לעומתה, "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", וכדין הזימון אצל האנשים.

אולם נחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הברייתא, אם הכוונה בזה היא ששלוש נשים שאכלו יחד חייבות לזמן לפני ברכת המזון, או שהכוונה היא שהן רשאיות  לזמן אם הדבר הוא ברצונן.

ולהלכה אין הנשים חייבות לזמן כשהן אוכלות יחד, רק רשות הוא בידן. שכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן קצט). אולם כתבו כמה מרבותינו האחרונים, הגאון רבי יוסף חיים מבבל, ואחרים,  שאף על פי שברוב המקומות אין הנשים מזמנות לעצמן, מכל מקום נכון הדבר שאם אכלו שלש נשים יחד, תקיימנה מצות זימון, שערכה רב מאד, ועוד שהרי לדעת כמה מרבותינו הראשונים אין הדבר רשות אלא חובה הוא בידן. ולכן לצאת ידי חובת כל הדעות, נכון שאף הנשים תאמרנה את נוסח הזימון אחר שהן אוכלות יחד.

ומכל מקום, כאשר אוכלים אנשים ונשים יחד, ויש שם בלאו הכי שלשה אנשים שאכלו, בודאי שאין צורך שהאנשים והנשים יזמנו כל אחד לחוד, כי הנשים יוצאות ידי חובת הזימון בזימון של האנשים.

מקום שאכלו שם יותר מעשר נשים. נחלקו הפוסקים אם עליהן לזמן עם הזכרת שם ה', כמנהג האנשים שאומרים, נברך "אלקינו" שאכלנו משלו, או שאין להן לזמן אלא בלא הזכרת ה', כלומר, ללא שום חילוק אם יש שם שלש נשים או עשר נשים. ולהלכה, אין לנשים להזכיר שם שמים בזימון שהן עושות לעצמן, לפי שיש סוברים שלהזכרת ה' בזימון צריך "מנין" של עשרה אנשים, כדין תפילה בציבור, ועל כן אל להן להזכיר שם שמים בזימון.

ולסיכום: שלש נשים שאכלו יחד, מזמנות לפני ברכת המזון כדין האנשים. ומכל מקום אין הדבר חיוב, רק שכתבו הפוסקים שנכון מאד לנהוג כן. והנשים מזמנות בנוסח "נברך שאכלנו משלו". ואפילו אם היו שם עשר נשים, מזמנות בנוסח זה, ואל להן להזכיר שם שמים בזימון שהם עושות.

שאלות ותשובות על ההלכה

במידה ויש שני גברים, האם ניתן לצרף את האישה לזימון? כ"א כסלו תשע"ג / 5 בדצמבר 2012

אשה אינה מצטרפת לאנשים לזימון. וכן להיפך. ורק אם יש שלושה אנשים, אז האשה עונה עמהם.

מה קורה אם ישנם שני אנשים ואישה אחת, האם מצטרפת לזימון?
וכן אם ישנם 9 אנשים ואישה אחת, האם מזמנים בשם השם? כ"ג שבט תש"ע / 7 בפברואר 2010

שלום רב!

שני אנשים עם אשה אחת, וכן להיפך, אינם מצטרפים זה עם זה לזימון. ונשים אינם מזמנות בשם ה' אפילו אם יש שם עשר נשים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אשה מצטרפת לזימון עם שני אנשים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה אינה מצטרפת לזימון עם שני אנשים. וכן איש אחד אינו מצטרף לשתי נשים.

הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה