תאריך ההלכה: כ"ג סיון תש"פ 15 ביוני 2020
בנוסח "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, נהגו לבקש על הפרנסה. והאשכנזים נהגו לומר, "הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד". אבל אצל הספרדים ובני עדות המזרח רבים נהגו לומר "הרחמן הוא יפרנסו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער". והגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת חקת) כתב, שנוסח זה אינו נכון על פי ההלכה, כי איך יתכן לפנות לה' יתברך ולבקש ממנו פרנסה, ולהוסיף ולבקש ממנו, שאותה פרנסה שהוא שולח, תהיה בהיתר ולא באיסור, וכי יעלה על הדעת שה' יתברך ישלח לאדם פרנסה באיסור?
והנה נוסח זה של בקשה מה' יתברך, שיפרנסו בהיתר ולא באיסור, נמצא גם בתחינות שאומרים בימים הנוראים. וגם על התחינות הללו העיר רבינו יוסף חיים, שיש להשמיט מהם את המילים הללו, כי בודאי שהקדוש ברוך יפרנס אותנו בהיתר ולא באיסור, ולכן יש להזהר בענין זה גם בתפלות הימים הנוראים.
אולם באמת שמצאנו בדברי גדולי עולם שביקשו ממש בלשון זו, שיפרנסו ה' בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור. וכן נמצא מפורש בספר סדר היום למהר"ם אבן מכיר שהיה אחד המיוחד מגדולי ישראל לפני כחמש מאות שנה, ודבריו מובאים תמיד בדברי גדולי האחרונים, ובספרו (בסדר תפלת שחרית) כתב שיתחנן אדם לה' יתברך שיפרנסנו בכבוד ולא בביזוי "בהיתר ולא באיסור". וכן מצינו נוסח זה בדברי הרבה מגאונינו.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב (בהליכות עולם ח"ב עמוד עג), להעיר על דברי רבינו יוסף חיים, שהרי במסכת סוכה (דף נב:) אמרו, "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו", נמצא שאנו זקוקים לבקש רחמים מה' יתברך שיעזרנו להלחם נגד יצרנו הרע. וכן תיקנו חכמינו זכרונם לברכה בתפלת שחרית "ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון, וכוף את יצרי להשתעבד לך". נמצא אם כן שאין חשש במה שאנו מבקשים גם כן שיפרנסנו ה' "בהיתר ולא באיסור".
וכן הזכיר בזה את דברי רבינו יעקב עמדין, שהביא שיש שאמרו שלא לומר את הנוסח "ואל תביאיני לידי חטא" שאומרים בברכות השחר, וכתב על זה, "והם דברים תמהים, בטלים ומבוטלים, ומי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו למחוק נוסח זה וכו'. ולכן כתב מרן זצ"ל, שהוא הדין לגבי הנוסח "בהיתר ולא באיסור", שיש לאמרו בלי חשש.
ואף שיש לחלק בין הדברים, כי בכל התחינות שאנו מבקשים מה' שיעזרנו נגד יצרנו הרע, היא בקשה מה' שיעזור לנו להלחם נגד היצר. אבל בנוסח "הרחמן", הרי אנו מבקשים מה', שהוא בעצמו יפרנסנו בהיתר, וזהו דבר תמוה במקצת, שהרי ה' יתברך עצמו ודאי לא ישלח דברו הטוב בדרך של איסור.
ומכל מקום מאחר ויש לפרש את הדברים כשתי בקשות, האחת, שיפרנסנו ה', והשנייה, שתהיה פרנסתינו בהיתר, לכן נוסח זה של "בהיתר ולא באיסור" הוא נכון על פי ההלכה, וכן נהגו רוב בני עדות המזרח לאומרו בלי שום חשש.