הלכה ליום רביעי י"ג אדר תשע"ח 28 בפברואר 2018              

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר.

מגילה זו נקראת בשם "מגילת אסתר". והקשו המפרשים מדוע נקרא שמה של מגילה זו "מגילת אסתר"? יותר נכון היה לקרותה "מגילת מרדכי ואסתר", שהרי שניהם שוו לטובה, שבזכות שניהם נעשה נס פורים. ואף שללא ספק היה מקום להקדים את שמה של אסתר, גם משום שהיא המלכה, וגם משום שתחילת הגאולה וסיומה נעשו על ידה, אבל להעלים לחלוטין את שם מרדכי? הלא הוא הרוח החיה בכל עניין הנס, אם בתחילה, שהרי הוא הודיע לאסתר על עניין בגתן ותרש, ואם לבסוף, שהוא המריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו, ואם כן, היה לנו לקרותה "מגילת אסתר ומרדכי".

ובאמת שיש אף להוסיף ולחזק את השאלה, על פי מה שכתב הגאון רבינו יוסף חיים, שהסביר מדוע אנו אומרים בתפילה (ב"על הניסים") "בימי מרדכי ואסתר" וכן בסוף קריאת המגילה, אנו אומרים "ברוך מרדכי" ואחר כך "ברוכה אסתר", והלא מתאים יותר להקדים את אסתר למרדכי, שהרי עיקר הנס נעשה על ידי אסתר. ותירץ שמשני טעמים יש להקדים את מרדכי לאסתר. ראשית, מרדכי הוא זה שהמריץ את אסתר לבוא אל המלך להתחנן לו. ועוד, שהרי הנס של אסתר פחות גדול מנס מרדכי, משום שנס אסתר הוא יותר קרוב לטבע, כי דרך העולם שהאיש מכבד את אשתו, ולכן אחשורוש כיבד את אסתר ושמע לה לבטל את הגזירות על היהודים, אבל נס מרדכי הוא בולט יותר, שבדרך הטבע המן כבר היה תולה את מרדכי, ובכל פעם שהיה בא לתלות את מרדכי, היה נכנס בו פחד נורא לבצע זממו, ודבר זה הוא מן השמים ממש. (וביאור דבריו, שנס אסתר, אף שבודאי היה נס נפלא, מכל מקום התגלגל על פי צירוף של עניינים טבעיים, מה שאין כן נס מרדכי, שהיה יותר שמיימי, ואי אפשר לתרצו על פי הטבע כל כך). ואם כן לפי דברי רבינו יוסף חיים, שנס מרדכי היה אף גדול מנס אסתר, מתחזקת יותר השאלה, מדוע נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי ואסתר?

והנה עד לאחרונה חי בתל אביב תלמיד חכם גאון וצדיק ושמו רבי שמעון חיררי זצ"ל, ואף הוא דן בשאלה זו, והסביר את הדברים על פי מה שנאמר במגילה בתחילה, "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה" כלומר, את המגילה כתב מרדכי. ואחר כך נאמר "ותכתוב אסתר בת אביחיל ומרדכי היהודי", כלומר, לבסוף, שניהם כתבו את המגילה. וביאור העניין הוא, שבתחילה מרדכי הוא שכתב את המגילה, וכששלח את המגילה לכל היהודים לעשות את ימי הפורים כהלכתם, לא כולם קבלו את דבריו. ורק אחר כך ששלחה להם אסתר, קבלו כולם עליהם ועל זרעם לקיים את המגילה. וכמו שאמרו רבותינו, שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות"! (שביקשה שיתקנו את ימי הפורים כדין גמור לדורות), שלחו לה החכמים, קנאה את מעוררת עלינו בין האומות, שהגויים יתקנאו בישראל כשיראו שהם עושים חג לניצחונם. שלחה להם, כבר אני כתובה על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס, ושם יראו הגויים מה שנעשה להם בימי הפורים, ואם כן בחגיגת ימי הפורים לא תוסיפו קנאה.

ועל כן מובן מדוע נקראת המגילה רק על שם אסתר, משום שדוקא על ידי אסתר המלכה נתקבלה המגילה על כל ישראל, ועל דעת חכמי ישראל, ועל כן זכתה אסתר שהמגילה תקרא על שמה.