הלכה ליום שני כ"ד אב תשס"ה 29 באוגוסט 2005              

השותה מים קודם הסעודה, ושתה רביעית בבת אחת (רביעית, לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, היא שיעור שמונים ואחת גרם.) נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שאינו מברך, ובברכת המזון יפטר גם מברכה אחרונה על המשקים.

ובספר בן איש חי, כתב רבינו יוסף חיים זצ"ל מבבל, שמכיון שנחלקו בזה הפוסקים, צריך ליזהר שלא לשתות רביעית משקה לפני הסעודה, משום שנכנס בספק ברכות אם לברך בורא נפשות או לא. ומכל מקום כתב, שאם טעה ושתה רביעית מים קודם הסעודה, יברך בורא נפשות על המים לפני הסעודה, מפני שכך היא הסכמת רבינו האר"י, אשר צפה כן ברוח הקודש במצח תלמידו רבי חיים ויטאל, שפעם אחת שתה רביעית מים קודם הסעודה ולא ברך ברכה אחרונה, והוכיחו על זה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א חלק על רבינו יוסף חיים במה שפסק כדברי האר"י, משום שכיון שיש מחלוקת בפוסקים הראשונים בדבר זה, אף שהאר"י ז"ל סובר כדעת הפוסקים שסוברים שצריך לברך ברכה אחרונה, לא בשמים היא, ונחשב האר'י כמו עוד פוסק שחולק בזה, וקיימא  לן ספק ברכות להקל, ואף נגד סברת האר'י, אנו פוסקים ספק ברכות להקל, (ומכל מקום פסק, שאם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך).

לסיכום: השותה מים קודם הסעודה, יזהר שלא לשתות יותר מרביעית מים, ואם טעה ושתה יותר מרביעית, עדיף שלא יברך ברכת בורא נפשות על המים, ואם רוצה לברך, יש לו על מה שיסמוך, ובלבד שאין בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אבל אם יש בדעתו לשתות עוד בתוך הסעודה, אינו רשאי לברך ברכה אחרונה.)