הלכה ליום ראשון ז' אדר תש"ע 21 בפברואר 2010              

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו".

כתבו הפוסקים שיש להיזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל.

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם. (תורת המועדים).

ו למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שיעור הסכום של מחצית השקל בשנה זו (תשס"ע) בארץ ישראל, הוא כעשרים ושנים שקלים (ומעט פחות מכך) לנפש. ובשאר מדינות העולם הסכום משתנה לפי ערך הכסף הטהור, ולפיכך צריך לשאול לבקיאים בתחום, כמה הוא שיעור מחצית השקל. (משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, וכמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות. ויש לחשב סכום האונקיה כולל מס).

חיוב מחצית השקל עבור ילדים קטנים עיקרו חצי מטבע היוצא – כלומר בארץ ישראל חצי שקל וכן כל כיוצא בזה.

לשאלת רבים, האם יש מנהגים מיוחדים ליום ז' באדר, הנה בגמרא במסכת קדושין (לח.) מבואר כי ביום ז' אדר, שחל היום, נפטר משה רבינו עליו השלום. ומנהג חסידים ואנשי מעשה (הבריאים) להתענות ביום זה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (סי' קפ). ויש נוהגים לעשות לימוד מיוחד בליל ז' באדר, והוא מנהג יפה. אם יש עשרה בבית הכנסת שמתענים ביום זה, לא יוציאו ספר תורה בבית הכנסת, שאין זו תענית ציבור ממש. (ומכל מקום השליח ציבור אומר "עננו", אך לא יאמרנה כברכה בפני עצמה, אלא בשומע תפילה). וכן לא ישאו הכהנים את כפיהם במנחה של יום התענית.

לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא פורים:

לשיעור בדיני פורים ואגדה חלק א לחץ כאן
לשיעור בדיני פורים ואגדה חלק ב לחץ כאן
לשמיעת קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א לחץ כאן