הלכה ליום רביעי ח' אדר תשפ"ו 25 בפברואר 2026              

נאמר במגילה על ימי הפורים: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים". כלומר, כבר מתקנת מרדכי ואסתר, נצטווינו לתת ביום הפורים מתנות לאביונים.

ובגמרא במסכת מגילה (דף ז.) מבואר, שפירוש המילים "מתנות לאביונים", הוא שיתן שתי מתנות לשני אביונים. ומצוה זו היא כמצוות משלוח מנות, שיש לקיימה דוקא ביום הפורים, ומי שנותן מתנות לאביונים בליל פורים, לא יצא ידי חובתו.

מה נותנים?
המתנות, צריך שיהיו דברי מאכל, כמו בשר ודגים ואורז וכדומה. או מעות (כסף) שאפשר לקנות בהן צרכי מאכל. אבל דברים שאינם מאכלים, וגם אינם מעות, לא יוצאים בהם ידי חובת המצוה.

ואמנם הגאון בעל "הלכות קטנות" (ח"ב סימן קסג) כתב, שיוצאים ידי חובה גם במתנות אחרות, כמו כלים ובגדים, מכל מקום רוב הפוסקים דחו את דבריו, כי מהות המתנות, הן שיהיה לאביונים יכולת לסעוד סעודת פורים בכבוד. ולכן לא יוצאים ידי חובה בדברים שאינם מאכל ומשקה או מעות. (חזון עובדיה עמוד רסו).

מעות כדי לקנות בהם משהו מסויים
הורה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, (הובא בהליכות שלמה פרק יט), שמצוה לתת לאביון מעות, שיוכל לקנות בהם כל מה שירצה, ולא להתנות לאביון, שיקנה במעות דוקא משהו מסויים.

לתת את המעות ביום פורים
את מעות המתנות לאביונים, יש לתת לעניים ביום פורים עצמו, ולא קודם לכן. ובזמן הזה ישנם גבאי צדקה שמטפלים במעות הללו ונותנים אותם לידי העניים ביום הפורים. אולם מי שנמצא בעיר שאין שם עניים מישראל, עליו להפריש את המעות הללו ולשומרם אצלו, ויתן אותם לעניים לאחר מכן. (שלחן עורך סימן תרצד).

כמה צריך לתת?
ירא שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים.