תאריך ההלכה: כ' תמוז תשס"ה 27 ביולי 2005
במקומות מסוימים מצוי שיש למים צבע לבן, כמו ענן ערפל, ודבר זה נגרם על ידי בועות אויר שנמצאות במים מחמת הלחץ שקיים בצינורות המים, ולאחר זמן משתחרר האויר מן המים, וחוזרים המים להיות צלולים, ויש לדון אם מצב זה נחשב לשינוי מראה במים או לא.
ולכאורה יש לחלק ולומר, שכיון שאחר זמן מה המים חוזרים להיות צלולים, לא נחשב הדבר לשינוי מראה במים, ובפרט שהרי אנו יודעים שהמים מצד הרכבם הם נקיים וצלולים, אלא שהם מונחים עם בועות אויר שמשוות להם מראה לבן.
ומרן השולחן ערוך (סי' קס') פסק שמים שנתערב בהם טיט, אם הכלב יכול לשתותם, כשרים לנטילת ידיים, והסביר בספר משנה ברורה (להגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ספר "חפץ חיים") שעפר וטיט בתוך המים, לא חשוב שינוי מראה, משום שדרך גידול המים הוא כן, וגם משום שלבסוף אחר שישהו אותם כך, יחזרו להיות צלולים.
ומכאן נדון גם לענייננו, שכיון שאחר זמן המראה הלבן שבמים חולף לו, מים אלו כשרים לנטילת ידיים אף בזמן שנראים לבנים. וכן דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.